יד ויבוא אלי אנשים, מזקני ישראל; וישבו לפני: פ
2 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 3 בן-אדם, האנשים האלה העלו גלוליהם על-לבם, ומכשול עונם, נתנו נכח פניהם; האדרש אדרש להם: ס 4 לכן דבר-אותם ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה, איש איש מבית ישראל אשר יעלה את-גלוליו אל-לבו, ומכשול עונו ישים נכח פניו, ובא אל-הנביא; אני יהוה, נעניתי לו בה (בא) ברב גלוליו: 5 למען תפש את-בית-ישראל בלבם; אשר נזרו מעלי, בגלוליהם כלם: ס 6 לכן אמר אל-בית ישראל, כה אמר אדני יהוה, שובו והשיבו, מעל גלוליכם; ומעל כל-תועבתיכם השיבו פניכם: 7 כי איש איש מבית ישראל, ומהגר אשר-יגור בישראל, וינזר מאחרי, ויעל גלוליו אל-לבו, ומכשול עונו, ישים נכח פניו; ובא אל-הנביא לדרש-לו בי, אני יהוה, נענה-לו בי: 8 ונתתי פני באיש ההוא, והשמתיהו לאות ולמשלים, והכרתיו מתוך עמי; וידעתם כי-אני יהוה: ס 9 והנביא כי-יפתה ודבר דבר, אני יהוה פתיתי, את הנביא ההוא; ונטיתי את-ידי עליו, והשמדתיו, מתוך עמי ישראל: 10 ונשאו עונם; כעון הדרש, כעון הנביא יהיה: 11 למען לא-יתעו עוד בית-ישראל מאחרי, ולא-יטמאו עוד בכל-פשעיהם; והיו לי לעם, ואני אהיה להם לאלהים, נאם אדני יהוה: פ
12 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 13 בן-אדם, ארץ כי תחטא-לי למעל-מעל, ונטיתי ידי עליה, ושברתי לה מטה-לחם; והשלחתי-בה רעב, והכרתי ממנה אדם ובהמה: 14 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה, נח דנאל (דניאל) ואיוב; המה בצדקתם ינצלו נפשם, נאם אדני יהוה: 15 לו-חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה; והיתה שממה מבלי עובר, מפני החיה: 16 שלשת האנשים האלה בתוכה, חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-בנים ואם-בנות יצילו; המה לבדם ינצלו, והארץ תהיה שממה: 17 או חרב אביא על-הארץ ההיא; ואמרתי, חרב תעבר בארץ, והכרתי ממנה אדם ובהמה: 18 ושלשת האנשים האלה בתוכה, חי-אני, נאם אדני יהוה, לא יצילו בנים ובנות; כי הם לבדם ינצלו: 19 או דבר אשלח אל-הארץ ההיא; ושפכתי חמתי עליה בדם, להכרית ממנה אדם ובהמה: 20 ונח דנאל (דניאל) ואיוב בתוכה, חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-בן אם-בת יצילו; המה בצדקתם יצילו נפשם: פ
21 כי כה אמר אדני יהוה, אף כי-ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר, שלחתי אל-ירושלם; להכרית ממנה אדם ובהמה: 22 והנה נותרה-בה פלטה, המוצאים בנים ובנות, הנם יוצאים אליכם, וראיתם את-דרכם ואת-עלילותם; ונחמתם, על-הרעה אשר הבאתי על-ירושלם, את כל-אשר הבאתי עליה: 23 ונחמו אתכם, כי-תראו את-דרכם ואת-עלילותם; וידעתם, כי לא חנם עשיתי את כל-אשר-עשיתי בה, נאם אדני יהוה: פ