טו ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם מה-יהיה עץ-הגפן מכל-עץ; הזמורה אשר היה בעצי היער: 3 היקח ממנו עץ, לעשות למלאכה; אם-יקחו ממנו יתד, לתלות עליו כל-כלי: 4 הנה לאש נתן לאכלה; את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר, היצלח למלאכה: 5 הנה בהיותו תמים, לא יעשה למלאכה; אף כי-אש אכלתהו ויחר, ונעשה עוד למלאכה: ס 6 לכן, כה אמר אדני יהוה, כאשר עץ-הגפן בעץ היער, אשר-נתתיו לאש לאכלה; כן נתתי, את-ישבי ירושלם: 7 ונתתי את-פני בהם, מהאש יצאו, והאש תאכלם; וידעתם כי-אני יהוה, בשומי את-פני בהם: 8 ונתתי את-הארץ שממה; יען מעלו מעל, נאם אדני יהוה: פ