יז ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם חוד חידה ומשל משל; אל-בית ישראל: 3 ואמרת כה-אמר אדני יהוה, הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר, מלא הנוצה, אשר-לו הרקמה; בא אל-הלבנון, ויקח את-צמרת הארז: 4 את ראש יניקותיו קטף; ויביאהו אל-ארץ כנען, בעיר רכלים שמו: 5 ויקח מזרע הארץ, ויתנהו בשדה-זרע; קח על-מים רבים, צפצפה שמו: 6 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה, לפנות דליותיו אליו, ושרשיו תחתיו יהיו; ותהי לגפן, ותעש בדים, ותשלח פארות: 7 ויהי נשר-אחד גדול, גדול כנפים ורב-נוצה; והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו, ודליותיו שלחה-לו, להשקות אותה, מערגות מטעה: 8 אל-שדה טוב אל-מים רבים היא שתולה; לעשות ענף ולשאת פרי, להיות לגפן אדרת: ס 9 אמר, כה אמר אדני יהוה תצלח; הלוא את-שרשיה ינתק ואת-פריה יקוסס ויבש, כל-טרפי צמחה תיבש, ולא-בזרע גדולה ובעם-רב, למשאות אותה משרשיה: 10 והנה שתולה התצלח; הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש, על-ערגת צמחה תיבש: פ
11 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 12 אמר-נא לבית המרי, הלא ידעתם מה-אלה; אמר, הנה-בא מלך-בבל ירושלם ויקח את-מלכה ואת-שריה, ויבא אותם אליו בבלה: 13 ויקח מזרע המלוכה, ויכרת אתו ברית; ויבא אתו באלה, ואת-אילי הארץ לקח: 14 להיות ממלכה שפלה, לבלתי התנשא; לשמר את-בריתו לעמדה: 15 וימרד-בו, לשלח מלאכיו מצרים, לתת-לו סוסים ועם-רב; היצלח הימלט העשה אלה, והפר ברית ונמלט: 16 חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-לא, במקום המלך הממליך אתו, אשר בזה את-אלתו, ואשר הפר את-בריתו; אתו בתוך-בבל ימות: 17 ולא בחיל גדול ובקהל רב, יעשה אותו פרעה במלחמה, בשפך סללה ובבנות דיק; להכרית נפשות רבות: 18 ובזה אלה להפר ברית; והנה נתן ידו וכל-אלה עשה לא ימלט: ס 19 לכן כה-אמר אדני יהוה חי-אני, אם-לא, אלתי אשר בזה, ובריתי אשר הפיר; ונתתיו בראשו: 20 ופרשתי עליו רשתי, ונתפש במצודתי; והביאותיהו בבלה, ונשפטתי אתו שם, מעלו אשר מעל-בי: 21 ואת כל-מברחו (מברחיו) בכל-אגפיו בחרב יפלו, והנשארים לכל-רוח יפרשו; וידעתם כי אני יהוה דברתי: ס 22 כה אמר אדני יהוה, ולקחתי אני, מצמרת הארז הרמה ונתתי; מראש ינקותיו רך אקטף, ושתלתי אני, על הר-גבה ותלול: 23 בהר מרום ישראל אשתלנו, ונשא ענף ועשה פרי, והיה לארז אדיר; ושכנו תחתיו, כל צפור כל-כנף, בצל דליותיו תשכנה: 24 וידעו כל-עצי השדה, כי אני יהוה השפלתי עץ גבה, הגבהתי עץ שפל, הובשתי עץ לח, והפרחתי עץ יבש; אני יהוה דברתי ועשיתי: פ