כז ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 ואתה בן-אדם, שא על-צר קינה: 3 ואמרת לצור, הישבתי (הישבת) על-מבואת ים, רכלת העמים, אל-איים רבים; כה אמר אדני יהוה, צור את אמרת, אני כלילת יפי: 4 בלב ימים גבוליך; בניך כללו יפיך: 5 ברושים משניר בנו לך, את כל-לחתים; ארז מלבנון לקחו, לעשות תרן עליך: 6 אלונים מבשן, עשו משוטיך; קרשך עשו-שן בת-אשרים, מאיי כתים (כתיים): 7 שש-ברקמה ממצרים היה מפרשך, להיות לך לנס; תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך: 8 ישבי צידון וארוד, היו שטים לך; חכמיך צור היו בך, המה חבליך: 9 זקני גבל וחכמיה היו בך, מחזיקי בדקך; כל-אניות הים ומלחיהם היו בך, לערב מערבך: 10 פרס ולוד ופוט היו בחילך, אנשי מלחמתך; מגן וכובע תלו-בך, המה נתנו הדרך: 11 בני ארוד וחילך, על-חומותיך סביב, וגמדים, במגדלותיך היו; שלטיהם תלו על-חומותיך סביב, המה כללו יפיך: 12 תרשיש סחרתך מרב כל-הון; בכסף ברזל בדיל ועופרת, נתנו עזבוניך: 13 יון תבל ומשך, המה רכליך; בנפש אדם וכלי נחשת, נתנו מערבך: 14 מבית תוגרמה; סוסים ופרשים ופרדים, נתנו עזבוניך: 15 בני דדן רכליך, איים רבים סחרת ידך; קרנות שן והובנים (והבנים), השיבו אשכרך: 16 ארם סחרתך מרב מעשיך; בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד, נתנו בעזבוניך: 17 יהודה וארץ ישראל, המה רכליך; בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי, נתנו מערבך: 18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל-הון; ביין חלבון וצמר צחר: 19 ודן ויון מאוזל, בעזבוניך נתנו; ברזל עשות קדה וקנה, במערבך היה: 20 דדן רכלתך, בבגדי-חפש לרכבה: 21 ערב וכל-נשיאי קדר, המה סחרי ידך; בכרים ואילים ועתודים, בם סחריך: 22 רכלי שבא ורעמה, המה רכליך; בראש כל-בשם ובכל-אבן יקרה וזהב, נתנו עזבוניך: 23 חרן וכנה ועדן, רכלי שבא; אשור כלמד רכלתך: 24 המה רכליך במכללים, בגלומי תכלת ורקמה, ובגנזי ברמים; בחבלים חבשים וארזים במרכלתך: 25 אניות תרשיש, שרותיך מערבך; ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים: 26 במים רבים הביאוך, השטים אתך; רוח הקדים, שברך בלב ימים: 27 הונך ועזבוניך, מערבך מלחיך וחבליך; מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל-אנשי מלחמתך אשר-בך, ובכל-קהלך אשר בתוכך, יפלו בלב ימים, ביום מפלתך: 28 לקול זעקת חבליך; ירעשו מגרשות: 29 וירדו מאניותיהם, כל תפשי משוט, מלחים כל חבלי הים; אל-הארץ יעמדו: 30 והשמיעו עליך בקולם, ויזעקו מרה; ויעלו עפר על-ראשיהם, באפר יתפלשו: 31 והקריחו אליך קרחה, וחגרו שקים; ובכו אליך במר-נפש מספד מר: 32 ונשאו אליך בניהם קינה, וקוננו עליך; מי כצור, כדמה בתוך הים: 33 בצאת עזבוניך מימים, השבעת עמים רבים; ברב הוניך ומערביך, העשרת מלכי-ארץ: 34 עת נשברת מימים במעמקי-מים; מערבך וכל-קהלך בתוכך נפלו: 35 כל ישבי האיים, שממו עליך; ומלכיהם שערו שער, רעמו פנים: 36 סחרים בעמים, שרקו עליך; בלהות היית, ואינך עד-עולם: ס