כט בשנה העשירית, בעשרי בשנים עשר לחדש; היה דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם שים פניך, על-פרעה מלך מצרים; והנבא עליו, ועל-מצרים כלה: 3 דבר ואמרת כה-אמר אדני יהוה, הנני עליך פרעה מלך-מצרים, התנים הגדול, הרבץ בתוך יאריו; אשר אמר לי יארי ואני עשיתני: 4 ונתתי חחיים (חחים) בלחייך, והדבקתי דגת-יאריך בקשקשתיך; והעליתיך מתוך יאריך, ואת כל-דגת יאריך, בקשקשתיך תדבק: 5 ונטשתיך המדברה, אותך ואת כל-דגת יאריך, על-פני השדה תפול, לא תאסף ולא תקבץ; לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה: 6 וידעו כל-ישבי מצרים, כי אני יהוה; יען היותם משענת קנה לבית ישראל: 7 בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ, ובקעת להם כל-כתף; ובהשענם עליך תשבר, והעמדת להם כל-מתנים: ס 8 לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני מביא עליך חרב; והכרתי ממך אדם ובהמה: 9 והיתה ארץ-מצרים לשממה וחרבה, וידעו כי-אני יהוה; יען אמר יאר לי ואני עשיתי: 10 לכן הנני אליך ואל-יאריך; ונתתי את-ארץ מצרים, לחרבות חרב שממה, ממגדל סונה ועד-גבול כוש: 11 לא תעבר-בה רגל אדם, ורגל בהמה לא תעבר-בה; ולא תשב ארבעים שנה: 12 ונתתי את-ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות, ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה, ארבעים שנה; והפצתי את-מצרים בגוים, וזריתים בארצות: פ
13 כי כה אמר אדני יהוה; מקץ ארבעים שנה אקבץ את-מצרים, מן-העמים אשר-נפצו שמה: 14 ושבתי את-שבות מצרים, והשבתי אתם ארץ פתרוס, על-ארץ מכורתם; והיו שם ממלכה שפלה: 15 מן-הממלכות תהיה שפלה, ולא-תתנשא עוד על-הגוים; והמעטתים, לבלתי רדות בגוים: 16 ולא יהיה-עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון, בפנותם אחריהם; וידעו, כי אני אדני יהוה: פ
17 ויהי, בעשרים ושבע שנה, בראשון באחד לחדש; היה דבר-יהוה אלי לאמר: 18 בן-אדם, נבוכדראצר מלך-בבל העביד את-חילו עבדה גדלה אל-צר, כל-ראש מקרח, וכל-כתף מרוטה; ושכר לא-היה לו ולחילו מצר, על-העבדה אשר-עבד עליה: ס 19 לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני נתן לנבוכדראצר מלך-בבל את-ארץ מצרים; ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה, והיתה שכר לחילו: 20 פעלתו אשר-עבד בה, נתתי לו את-ארץ מצרים; אשר עשו לי, נאם אדני יהוה: ס 21 ביום ההוא, אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן פתחון-פה בתוכם; וידעו כי-אני יהוה: פ