ג ויאמר אלי, בן-אדם את אשר-תמצא אכול; אכול את-המגלה הזאת, ולך דבר אל-בית ישראל: 2 ואפתח את-פי; ויאכלני, את המגלה הזאת: 3 ויאמר אלי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגלה הזאת, אשר אני נתן אליך; ואכלה, ותהי בפי כדבש למתוק: פ
4 ויאמר אלי; בן-אדם, לך-בא אל-בית ישראל, ודברת בדברי אליהם: 5 כי לא אל-עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח; אל-בית ישראל: 6 לא אל-עמים רבים, עמקי שפה וכבדי לשון, אשר לא-תשמע דבריהם; אם-לא אליהם שלחתיך, המה ישמעו אליך: 7 ובית ישראל, לא יאבו לשמע אליך, כי-אינם אבים לשמע אלי; כי כל-בית ישראל, חזקי-מצח וקשי-לב המה: 8 הנה נתתי את-פניך חזקים לעמת פניהם; ואת-מצחך חזק לעמת מצחם: 9 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך; לא-תירא אותם ולא-תחת מפניהם, כי בית-מרי המה: פ
10 ויאמר אלי; בן-אדם את-כל-דברי אשר אדבר אליך, קח בלבבך ובאזניך שמע: 11 ולך בא אל-הגולה אל-בני עמך, ודברת אליהם ואמרת אליהם, כה אמר אדני יהוה; אם-ישמעו ואם-יחדלו: 12 ותשאני רוח, ואשמע אחרי, קול רעש גדול; ברוך כבוד-יהוה ממקומו: 13 וקול כנפי החיות, משיקות אשה אל-אחותה, וקול האופנים לעמתם; וקול רעש גדול: 14 ורוח נשאתני ותקחני; ואלך מר בחמת רוחי, ויד-יהוה עלי חזקה: 15 ואבוא אל-הגולה תל אביב הישבים אל-נהר-כבר ואשר (ואשב), המה יושבים שם; ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם: 16 ויהי מקצה שבעת ימים; פ
ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 17 בן-אדם צפה נתתיך לבית ישראל; ושמעת מפי דבר, והזהרת אותם ממני: 18 באמרי לרשע מות תמות, ולא הזהרתו, ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו; הוא רשע בעונו ימות, ודמו מידך אבקש: 19 ואתה כי-הזהרת רשע, ולא-שב מרשעו, ומדרכו הרשעה; הוא בעונו ימות, ואתה את-נפשך הצלת: ס 20 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול, ונתתי מכשול לפניו הוא ימות; כי לא הזהרתו בחטאתו ימות, ולא תזכרן, צדקתו אשר עשה, ודמו מידך אבקש: 21 ואתה כי הזהרתו צדיק, לבלתי חטא צדיק והוא לא-חטא; חיו יחיה כי נזהר, ואתה את-נפשך הצלת: ס 22 ותהי עלי שם יד-יהוה; ויאמר אלי, קום צא אל-הבקעה, ושם אדבר אותך: 23 ואקום ואצא אל-הבקעה, והנה-שם כבוד-יהוה עמד, ככבוד אשר ראיתי על-נהר-כבר; ואפל על-פני: 24 ותבא-בי רוח, ותעמדני על-רגלי; וידבר אתי ויאמר אלי, בא הסגר בתוך ביתך: 25 ואתה בן-אדם, הנה נתנו עליך עבותים, ואסרוך בהם; ולא תצא בתוכם: 26 ולשונך אדביק אל-חכך, ונאלמת, ולא-תהיה להם לאיש מוכיח; כי בית מרי המה: 27 ובדברי אותך אפתח את-פיך, ואמרת אליהם, כה אמר אדני יהוה; השמע ישמע והחדל יחדל, כי בית מרי המה: ס