ל ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם הנבא ואמרת, כה אמר אדני יהוה; הילילו הה ליום: 3 כי-קרוב יום, וקרוב יום ליהוה; יום ענן, עת גוים יהיה: 4 ובאה חרב במצרים, והיתה חלחלה בכוש, בנפל חלל במצרים; ולקחו המונה, ונהרסו יסודתיה: 5 כוש ופוט ולוד וכל-הערב וכוב, ובני ארץ הברית; אתם בחרב יפלו: פ
6 כה אמר יהוה, ונפלו סמכי מצרים, וירד גאון עזה; ממגדל סונה, בחרב יפלו-בה, נאם אדני יהוה: 7 ונשמו בתוך ארצות נשמות; ועריו בתוך-ערים נחרבות תהיינה: 8 וידעו כי-אני יהוה; בתתי-אש במצרים, ונשברו כל-עזריה: 9 ביום ההוא, יצאו מלאכים מלפני בצים, להחריד את-כוש בטח; והיתה חלחלה בהם ביום מצרים, כי הנה באה: ס 10 כה אמר אדני יהוה; והשבתי את-המון מצרים, ביד נבוכדראצר מלך-בבל: 11 הוא ועמו אתו עריצי גוים, מובאים לשחת הארץ; והריקו חרבותם על-מצרים, ומלאו את-הארץ חלל: 12 ונתתי יארים חרבה, ומכרתי את-הארץ ביד-רעים; והשמתי ארץ ומלאה ביד-זרים, אני יהוה דברתי: ס 13 כה-אמר אדני יהוה, והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף, ונשיא מארץ-מצרים לא יהיה-עוד; ונתתי יראה בארץ מצרים: 14 והשמתי את-פתרוס, ונתתי אש בצען; ועשיתי שפטים בנא: 15 ושפכתי חמתי, על-סין מעוז מצרים; והכרתי את-המון נא: 16 ונתתי אש במצרים, חול תחיל (תחול) סין, ונא תהיה להבקע; ונף צרי יומם: 17 בחורי און ופי-בסת בחרב יפלו; והנה בשבי תלכנה: 18 ובתחפנחס חשך היום, בשברי-שם את-מטות מצרים, ונשבת-בה גאון עזה; היא ענן יכסנה, ובנותיה בשבי תלכנה: 19 ועשיתי שפטים במצרים; וידעו כי-אני יהוה: פ
20 ויהי, באחת עשרה שנה, בראשון בשבעה לחדש; היה דבר-יהוה אלי לאמר: 21 בן-אדם את-זרוע פרעה מלך-מצרים שברתי; והנה לא-חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב: ס 22 לכן כה-אמר אדני יהוה, הנני אל-פרעה מלך-מצרים, ושברתי את-זרעתיו, את-החזקה ואת-הנשברת; והפלתי את-החרב מידו: 23 והפצותי את-מצרים בגוים; וזריתם בארצות: 24 וחזקתי, את-זרעות מלך בבל, ונתתי את-חרבי בידו; ושברתי את-זרעות פרעה, ונאק נאקות חלל לפניו: 25 והחזקתי, את-זרעות מלך בבל, וזרעות פרעה תפלנה; וידעו כי-אני יהוה, בתתי חרבי ביד מלך-בבל, ונטה אותה אל-ארץ מצרים: 26 והפצותי את-מצרים בגוים, וזריתי אותם בארצות; וידעו כי-אני יהוה: ס