לד ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 בן-אדם הנבא על-רועי ישראל; הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה, הוי רעי-ישראל אשר היו רעים אותם, הלוא הצאן, ירעו הרעים: 3 את-החלב תאכלו ואת-הצמר תלבשו, הבריאה תזבחו; הצאן לא תרעו: 4 את-הנחלות לא חזקתם ואת-החולה לא-רפאתם, ולנשברת לא חבשתם, ואת-הנדחת לא השבתם, ואת-האבדת לא בקשתם; ובחזקה רדיתם אתם ובפרך: 5 ותפוצינה מבלי רעה; ותהיינה לאכלה לכל-חית השדה ותפוצינה: 6 ישגו צאני בכל-ההרים, ועל כל-גבעה רמה; ועל כל-פני הארץ נפצו צאני, ואין דורש ואין מבקש: 7 לכן רעים, שמעו את-דבר יהוה: 8 חי-אני נאם אדני יהוה, אם-לא יען היות-צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל-חית השדה מאין רעה, ולא-דרשו רעי את-צאני; וירעו הרעים אותם, ואת-צאני לא רעו: ס 9 לכן הרעים, שמעו דבר-יהוה: 10 כה-אמר אדני יהוה, הנני אל-הרעים ודרשתי את-צאני מידם, והשבתים מרעות צאן, ולא-ירעו עוד הרעים אותם; והצלתי צאני מפיהם, ולא-תהיין להם לאכלה: ס 11 כי כה אמר אדני יהוה; הנני-אני ודרשתי את-צאני ובקרתים: 12 כבקרת רעה עדרו ביום-היותו בתוך-צאנו נפרשות, כן אבקר את-צאני; והצלתי אתהם, מכל-המקומת אשר נפצו שם, ביום ענן וערפל: 13 והוצאתים מן-העמים, וקבצתים מן-הארצות, והביאתים אל-אדמתם; ורעיתים אל-הרי ישראל, באפיקים ובכל מושבי הארץ: 14 במרעה-טוב ארעה אתם, ובהרי מרום-ישראל יהיה נוהם; שם תרבצנה בנוה טוב, ומרעה שמן תרעינה אל-הרי ישראל: 15 אני ארעה צאני ואני ארביצם, נאם אדני יהוה: 16 את-האבדת אבקש ואת-הנדחת אשיב, ולנשברת אחבש, ואת-החולה אחזק; ואת-השמנה ואת-החזקה אשמיד ארענה במשפט: 17 ואתנה צאני, כה אמר אדני יהוה; הנני שפט בין-שה לשה, לאילים ולעתודים: 18 המעט מכם, המרעה הטוב תרעו, ויתר מרעיכם, תרמסו ברגליכם; ומשקע-מים תשתו, ואת הנותרים, ברגליכם תרפשון: 19 וצאני; מרמס רגליכם תרעינה, ומרפש רגליכם תשתינה: ס 20 לכן, כה אמר אדני יהוה אליהם; הנני-אני ושפטתי בין-שה בריה, ובין שה רזה: 21 יען, בצד ובכתף תהדפו, ובקרניכם תנגחו כל-הנחלות; עד אשר הפיצותם אותנה אל-החוצה: 22 והושעתי לצאני, ולא-תהיינה עוד לבז; ושפטתי, בין שה לשה: 23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן, את עבדי דויד; הוא ירעה אתם, והוא-יהיה להן לרעה: 24 ואני יהוה, אהיה להם לאלהים, ועבדי דוד נשיא בתוכם; אני יהוה דברתי: 25 וכרתי להם ברית שלום, והשבתי חיה-רעה מן-הארץ; וישבו במדבר לבטח, וישנו ביערים: 26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה; והורדתי הגשם בעתו, גשמי ברכה יהיו: 27 ונתן עץ השדה את-פריו, והארץ תתן יבולה, והיו על-אדמתם לבטח; וידעו כי-אני יהוה, בשברי את-מטות עלם, והצלתים, מיד העבדים בהם: 28 ולא-יהיו עוד בז לגוים, וחית הארץ לא תאכלם; וישבו לבטח ואין מחריד: 29 והקמתי להם מטע לשם; ולא-יהיו עוד אספי רעב בארץ, ולא-ישאו עוד כלמת הגוים: 30 וידעו, כי אני יהוה אלהיהם אתם; והמה, עמי בית ישראל, נאם אדני יהוה: 31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם; אני אלהיכם, נאם אדני יהוה: פ