מד וישב אתי, דרך שער המקדש החיצון, הפנה קדים; והוא סגור: 2 ויאמר אלי יהוה, השער הזה סגור יהיה לא יפתח, ואיש לא-יבא בו, כי יהוה אלהי-ישראל בא בו; והיה סגור: 3 את-הנשיא, נשיא הוא ישב-בו לאכול- (לאכל-) לחם לפני יהוה; מדרך אלם השער יבוא, ומדרכו יצא: 4 ויביאני דרך-שער הצפון אל-פני הבית, וארא והנה מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה; ואפל אל-פני: 5 ויאמר אלי יהוה, בן-אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע, את כל-אשר אני מדבר אתך, לכל-חקות בית-יהוה ולכל-תורתו (תורתיו); ושמת לבך למבוא הבית, בכל מוצאי המקדש: 6 ואמרת אל-מרי אל-בית ישראל, כה אמר אדני יהוה; רב-לכם מכל-תועבותיכם בית ישראל: 7 בהביאכם בני-נכר, ערלי-לב וערלי בשר, להיות במקדשי לחללו את-ביתי; בהקריבכם את-לחמי חלב ודם, ויפרו את-בריתי, אל כל-תועבותיכם: 8 ולא שמרתם משמרת קדשי; ותשימון, לשמרי משמרתי במקדשי לכם: 9 כה-אמר אדני יהוה, כל-בן-נכר, ערל לב וערל בשר, לא יבוא אל-מקדשי; לכל-בן-נכר, אשר בתוך בני ישראל: 10 כי אם-הלוים, אשר רחקו מעלי, בתעות ישראל אשר תעו מעלי, אחרי גלוליהם; ונשאו עונם: 11 והיו במקדשי משרתים, פקדות אל-שערי הבית, ומשרתים את-הבית; המה ישחטו את-העלה ואת-הזבח לעם, והמה יעמדו לפניהם לשרתם: 12 יען, אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם, והיו לבית-ישראל למכשול עון; על-כן נשאתי ידי עליהם, נאם אדני יהוה, ונשאו עונם: 13 ולא-יגשו אלי לכהן לי, ולגשת על-כל-קדשי, אל-קדשי הקדשים; ונשאו כלמתם, ותועבותם אשר עשו: 14 ונתתי אותם, שמרי משמרת הבית; לכל עבדתו, ולכל אשר יעשה בו: פ
15 והכהנים הלוים בני צדוק, אשר שמרו את-משמרת מקדשי בתעות בני-ישראל מעלי, המה יקרבו אלי לשרתני; ועמדו לפני, להקריב לי חלב ודם, נאם אדני יהוה: 16 המה יבאו אל-מקדשי, והמה יקרבו אל-שלחני לשרתני; ושמרו את-משמרתי: 17 והיה, בבואם אל-שערי החצר הפנימית, בגדי פשתים ילבשו; ולא-יעלה עליהם צמר, בשרתם, בשערי החצר הפנימית וביתה: 18 פארי פשתים יהיו על-ראשם, ומכנסי פשתים, יהיו על-מתניהם; לא יחגרו ביזע: 19 ובצאתם אל-החצר החיצונה אל-החצר החיצונה אל-העם, יפשטו את-בגדיהם, אשר-המה משרתם בם, והניחו אותם בלשכת הקדש; ולבשו בגדים אחרים, ולא-יקדשו את-העם בבגדיהם: 20 וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו את-ראשיהם: 21 ויין לא-ישתו כל-כהן; בבואם אל-החצר הפנימית: 22 ואלמנה וגרושה, לא-יקחו להם לנשים; כי אם-בתולת, מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה, מכהן יקחו: 23 ואת-עמי יורו, בין קדש לחל; ובין-טמא לטהור יודעם: 24 ועל-ריב, המה יעמדו לשפט (למשפט), במשפטי ושפטהו (ישפטוהו); ואת-תורתי ואת-חקתי בכל-מועדי ישמרו, ואת-שבתותי יקדשו: 25 ואל-מת אדם, לא יבוא לטמאה; כי אם-לאב ולאם ולבן ולבת לאח, ולאחות אשר-לא-היתה לאיש יטמאו: 26 ואחרי טהרתו; שבעת ימים יספרו-לו: 27 וביום באו אל-הקדש אל-החצר הפנימית לשרת בקדש, יקריב חטאתו; נאם אדני יהוה: 28 והיתה להם לנחלה, אני נחלתם; ואחזה, לא-תתנו להם בישראל, אני אחזתם: 29 המנחה והחטאת והאשם, המה יאכלום; וכל-חרם בישראל להם יהיה: 30 וראשית כל-בכורי כל וכל-תרומת כל, מכל תרומותיכם, לכהנים יהיה; וראשית ערסותיכם תתנו לכהן, להניח ברכה אל-ביתך: 31 כל-נבלה וטרפה, מן-העוף ומן-הבהמה; לא יאכלו הכהנים: פ