ה ואתה בן-אדם קח-לך חרב חדה, תער הגלבים תקחנה לך, והעברת על-ראשך ועל-זקנך; ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם: 2 שלשית, באור תבעיר בתוך העיר, כמלאת ימי המצור; ולקחת את-השלשית, תכה בחרב סביבותיה, והשלשית תזרה לרוח, וחרב אריק אחריהם: 3 ולקחת משם מעט במספר; וצרת אותם בכנפיך: 4 ומהם עוד תקח, והשלכת אותם אל-תוך האש, ושרפת אתם באש; ממנו תצא-אש אל-כל-בית ישראל: פ
5 כה אמר אדני יהוה, זאת ירושלם, בתוך הגוים שמתיה; וסביבותיה ארצות: 6 ותמר את-משפטי לרשעה מן-הגוים, ואת-חקותי, מן-הארצות אשר סביבותיה; כי במשפטי מאסו, וחקותי לא-הלכו בהם: ס 7 לכן כה-אמר אדני יהוה, יען המנכם מן-הגוים אשר סביבותיכם, בחקותי לא הלכתם, ואת-משפטי לא עשיתם; וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם: ס 8 לכן, כה אמר אדני יהוה, הנני עליך גם-אני; ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים: 9 ועשיתי בך, את אשר לא-עשיתי, ואת אשר-לא-אעשה כמהו עוד; יען כל-תועבתיך: ס 10 לכן, אבות יאכלו בנים בתוכך, ובנים יאכלו אבותם; ועשיתי בך שפטים, וזריתי את-כל-שאריתך לכל-רוח: פ
11 לכן חי-אני, נאם אדני יהוה, אם-לא, יען את-מקדשי טמאת, בכל-שקוציך ובכל-תועבתיך; וגם-אני אגרע ולא-תחוס עיני, וגם-אני לא אחמול: 12 שלשתיך בדבר ימותו, וברעב יכלו בתוכך, והשלשית, בחרב יפלו סביבותיך; והשלישית לכל-רוח אזרה, וחרב אריק אחריהם: 13 וכלה אפי, והנחותי חמתי בם והנחמתי; וידעו כי-אני יהוה, דברתי בקנאתי, בכלותי חמתי בם: 14 ואתנך לחרבה ולחרפה, בגוים אשר סביבותיך; לעיני כל-עובר: 15 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה, לגוים אשר סביבותיך; בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה, אני יהוה דברתי: 16 בשלחי את-חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית, אשר-אשלח אותם לשחתכם; ורעב אסף עליכם, ושברתי לכם מטה-לחם: 17 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך, ודבר ודם יעבר-בך; וחרב אביא עליך, אני יהוה דברתי: פ