ט ויקרא באזני, קול גדול לאמר, קרבו פקדות העיר; ואיש כלי משחתו בידו: 2 והנה ששה אנשים באים מדרך-שער העליון אשר מפנה צפונה, ואיש כלי מפצו בידו, ואיש-אחד בתוכם לבש בדים, וקסת הספר במתניו; ויבאו ויעמדו, אצל מזבח הנחשת: 3 וכבוד אלהי ישראל, נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו, אל מפתן הבית; ויקרא, אל-האיש הלבש הבדים, אשר קסת הספר במתניו: ס 4 ויאמר יהוה אלו (אליו), עבר בתוך העיר, בתוך ירושלם; והתוית תו על-מצחות האנשים, הנאנחים והנאנקים, על כל-התועבות, הנעשות בתוכה: 5 ולאלה אמר באזני, עברו בעיר אחריו והכו; על- (אל-) תחס עיניכם (עינכם) ואל-תחמלו: 6 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, ועל-כל-איש אשר-עליו התו אל-תגשו, וממקדשי תחלו; ויחלו באנשים הזקנים, אשר לפני הבית: 7 ויאמר אליהם טמאו את-הבית, ומלאו את-החצרות חללים צאו; ויצאו והכו בעיר: 8 ויהי כהכותם, ונאשאר אני; ואפלה על-פני ואזעק, ואמר אהה אדני יהוה, המשחית אתה, את כל-שארית ישראל, בשפכך את-חמתך על-ירושלם: 9 ויאמר אלי, עון בית-ישראל ויהודה גדול במאד מאד, ותמלא הארץ דמים, והעיר מלאה מטה; כי אמרו, עזב יהוה את-הארץ, ואין יהוה ראה: 10 וגם-אני, לא-תחוס עיני ולא אחמל; דרכם בראשם נתתי: 11 והנה האיש לבש הבדים, אשר הקסת במתניו, משיב דבר לאמר; עשיתי כאשר (ככל אשר) צויתני: ס