יז ויהי הגורל למטה מנשה, כי-הוא בכור יוסף; למכיר בכור מנשה אבי הגלעד, כי הוא היה איש מלחמה, ויהי-לו הגלעד והבשן: 2 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם, לבני אביעזר ולבני-חלק, ולבני אשריאל ולבני-שכם, ולבני-חפר ולבני שמידע; אלה בני מנשה בן-יוסף הזכרים למשפחתם: 3 ולצלפחד בן-חפר בן-גלעד בן-מכיר בן-מנשה, לא-היו לו בנים כי אם-בנות; ואלה שמות בנתיו, מחלה ונעה, חגלה מלכה ותרצה: 4 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן-נון, ולפני הנשיאים לאמר, יהוה צוה את-משה, לתת-לנו נחלה בתוך אחינו; ויתן להם אל-פי יהוה נחלה, בתוך אחי אביהן: 5 ויפלו חבלי-מנשה עשרה; לבד מארץ הגלעד והבשן, אשר מעבר לירדן: 6 כי בנות מנשה, נחלו נחלה בתוך בניו; וארץ הגלעד, היתה לבני-מנשה הנותרים: 7 ויהי גבול-מנשה מאשר, המכמתת, אשר על-פני שכם; והלך הגבול אל-הימין, אל-ישבי עין תפוח: 8 למנשה היתה ארץ תפוח; ותפוח אל-גבול מנשה לבני אפרים: 9 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל, ערים האלה לאפרים, בתוך ערי מנשה; וגבול מנשה מצפון לנחל, ויהי תצאתיו הימה: 10 נגבה לאפרים, וצפונה למנשה, ויהי הים גבולו; ובאשר יפגעון מצפון, וביששכר ממזרח: 11 ויהי למנשה ביששכר ובאשר, בית-שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת-ישבי דאר ובנותיה, וישבי עין-דר ובנתיה, וישבי תענך ובנתיה, וישבי מגדו ובנותיה; שלשת הנפת: 12 ולא יכלו בני מנשה, להוריש את-הערים האלה; ויואל הכנעני, לשבת בארץ הזאת: 13 ויהי, כי חזקו בני ישראל, ויתנו את-הכנעני למס; והורש לא הורישו: ס 14 וידברו בני יוסף, את-יהושע לאמר; מדוע נתתה לי נחלה, גורל אחד וחבל אחד, ואני עם-רב, עד אשר-עד-כה ברכני יהוה: 15 ויאמר אליהם יהושע, אם-עם-רב אתה עלה לך היערה, ובראת לך שם, בארץ הפרזי והרפאים; כי-אץ לך הר-אפרים: 16 ויאמרו בני יוסף, לא-ימצא לנו ההר; ורכב ברזל, בכל-הכנעני הישב בארץ-העמק, לאשר בבית-שאן ובנותיה, ולאשר בעמק יזרעאל: 17 ויאמר יהושע אל-בית יוסף, לאפרים ולמנשה לאמר; עם-רב אתה, וכח גדול לך, לא-יהיה לך גורל אחד: 18 כי הר יהיה-לך כי-יער הוא, ובראתו, והיה לך תצאתיו; כי-תוריש את-הכנעני, כי רכב ברזל לו, כי חזק הוא: פ