ז וימעלו בני-ישראל מעל בחרם; ויקח עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח למטה יהודה מן-החרם, ויחר-אף יהוה בבני ישראל: 2 וישלח יהושע אנשים מיריחו, העי אשר עם-בית און מקדם לבית-אל, ויאמר אליהם לאמר, עלו ורגלו את-הארץ; ויעלו האנשים, וירגלו את-העי: 3 וישבו אל-יהושע, ויאמרו אליו אל-יעל כל-העם, כאלפים איש, או כשלשת אלפים איש, יעלו ויכו את-העי; אל-תיגע-שמה את-כל-העם, כי מעט המה: 4 ויעלו מן-העם שמה, כשלשת אלפים איש; וינסו לפני אנשי העי: 5 ויכו מהם אנשי העי, כשלשים וששה איש, וירדפום לפני השער עד-השברים, ויכום במורד; וימס לבב-העם ויהי למים: 6 ויקרע יהושע שמלתיו, ויפל על-פניו ארצה לפני ארון יהוה עד-הערב, הוא וזקני ישראל; ויעלו עפר על-ראשם: 7 ויאמר יהושע אהה אדני יהוה, למה העברת העביר את-העם הזה את-הירדן, לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו; ולו הואלנו ונשב, בעבר הירדן: 8 בי אדני; מה אמר, אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו: 9 וישמעו הכנעני, וכל ישבי הארץ, ונסבו עלינו, והכריתו את-שמנו מן-הארץ; ומה-תעשה לשמך הגדול: ס 10 ויאמר יהוה אל-יהושע קם לך; למה זה, אתה נפל על-פניך: 11 חטא ישראל, וגם עברו את-בריתי, אשר צויתי אותם; וגם לקחו מן-החרם, וגם גנבו וגם כחשו, וגם שמו בכליהם: 12 ולא יכלו בני ישראל, לקום לפני איביהם, ערף, יפנו לפני איביהם, כי היו לחרם; לא אוסיף להיות עמכם, אם-לא תשמידו החרם מקרבכם: 13 קם קדש את-העם, ואמרת התקדשו למחר; כי כה אמר יהוה אלהי ישראל, חרם בקרבך ישראל, לא תוכל, לקום לפני איביך, עד-הסירכם החרם מקרבכם: 14 ונקרבתם בבקר לשבטיכם; והיה השבט אשר-ילכדנו יהוה יקרב למשפחות, והמשפחה אשר-ילכדנה יהוה תקרב לבתים, והבית אשר ילכדנו יהוה, יקרב לגברים: 15 והיה הנלכד בחרם, ישרף באש, אתו ואת-כל-אשר-לו; כי עבר את-ברית יהוה, וכי-עשה נבלה בישראל: 16 וישכם יהושע בבקר, ויקרב את-ישראל לשבטיו; וילכד שבט יהודה: 17 ויקרב את-משפחת יהודה, וילכד את משפחת הזרחי; ויקרב את-משפחת הזרחי לגברים, וילכד זבדי: 18 ויקרב את-ביתו לגברים; וילכד, עכן בן-כרמי בן-זבדי בן-זרח למטה יהודה: 19 ויאמר יהושע אל-עכן, בני שים-נא כבוד, ליהוה אלהי ישראל ותן-לו תודה; והגד-נא לי מה עשית, אל-תכחד ממני: 20 ויען עכן את-יהושע ויאמר; אמנה, אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל, וכזאת וכזאת עשיתי: 21 ואראה (וארא) בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף, ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו, ואחמדם ואקחם; והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה: 22 וישלח יהושע מלאכים, וירצו האהלה; והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה: 23 ויקחום מתוך האהל, ויבאום אל-יהושע, ואל כל-בני ישראל; ויצקם לפני יהוה: 24 ויקח יהושע את-עכן בן-זרח ואת-הכסף ואת-האדרת ואת-לשון הזהב ואת-בניו ואת-בנתיו ואת-שורו ואת-חמרו ואת-צאנו ואת-אהלו ואת-כל-אשר-לו, וכל-ישראל עמו; ויעלו אתם עמק עכור: 25 ויאמר יהושע מה עכרתנו, יעכרך יהוה ביום הזה; וירגמו אתו כל-ישראל אבן, וישרפו אתם באש, ויסקלו אתם באבנים: 26 ויקימו עליו גל-אבנים גדול, עד היום הזה, וישב יהוה מחרון אפו; על-כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור, עד היום הזה: פ