ח ויאמר יהוה אל-יהושע אל-תירא ואל-תחת, קח עמך, את כל-עם המלחמה, וקום עלה העי; ראה נתתי בידך, את-מלך העי ואת-עמו, ואת-עירו ואת-ארצו: 2 ועשית לעי ולמלכה, כאשר עשית ליריחו ולמלכה, רק-שללה ובהמתה תבזו לכם; שים-לך ארב לעיר מאחריה: 3 ויקם יהושע וכל-עם המלחמה לעלות העי; ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל, וישלחם לילה: 4 ויצו אתם לאמר, ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר, אל-תרחיקו מן-העיר מאד; והייתם כלכם נכנים: 5 ואני, וכל-העם אשר אתי, נקרב אל-העיר; והיה, כי-יצאו לקראתנו כאשר בראשנה, ונסנו לפניהם: 6 ויצאו אחרינו, עד התיקנו אותם מן-העיר, כי יאמרו, נסים לפנינו, כאשר בראשנה; ונסנו לפניהם: 7 ואתם, תקמו מהאורב, והורשתם את-העיר; ונתנה יהוה אלהיכם בידכם: 8 והיה כתפשכם את-העיר, תציתו את-העיר באש, כדבר יהוה תעשו; ראו צויתי אתכם: 9 וישלחם יהושע, וילכו אל-המארב, וישבו, בין בית-אל ובין העי מים לעי; וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם: 10 וישכם יהושע בבקר, ויפקד את-העם; ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי: 11 וכל-העם המלחמה אשר אתו, עלו ויגשו, ויבאו נגד העיר; ויחנו מצפון לעי, והגי בינו (ביניו) ובין-העי: 12 ויקח כחמשת אלפים איש; וישם אותם ארב, בין בית-אל ובין העי מים לעיר: 13 וישימו העם את-כל-המחנה, אשר מצפון לעיר, ואת-עקבו מים לעיר; וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק: 14 ויהי כראות מלך-העי, וימהרו וישכימו ויצאו אנשי-העיר לקראת-ישראל למלחמה הוא וכל-עמו למועד לפני הערבה; והוא לא ידע, כי-ארב לו מאחרי העיר: 15 וינגעו יהושע וכל-ישראל לפניהם; וינסו דרך המדבר: 16 ויזעקו, כל-העם אשר בעיר (בעי), לרדף אחריהם; וירדפו אחרי יהושע, וינתקו מן-העיר: 17 ולא-נשאר איש, בעי ובית אל, אשר לא-יצאו אחרי ישראל; ויעזבו את-העיר פתוחה, וירדפו אחרי ישראל: פ
18 ויאמר יהוה אל-יהושע, נטה בכידון אשר-בידך אל-העי, כי בידך אתננה; ויט יהושע בכידון אשר-בידו אל-העיר: 19 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו, ויבאו העיר וילכדוה; וימהרו, ויציתו את-העיר באש: 20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו, והנה עלה עשן העיר השמימה, ולא-היה בהם ידים לנוס הנה והנה; והעם הנס המדבר, נהפך אל-הרודף: 21 ויהושע וכל-ישראל ראו, כי-לכד הארב את-העיר, וכי עלה עשן העיר; וישבו ויכו את-אנשי העי: 22 ואלה יצאו מן-העיר לקראתם, ויהיו לישראל בתוך, אלה מזה ואלה מזה; ויכו אותם, עד-בלתי השאיר-לו שריד ופליט: 23 ואת-מלך העי תפשו חי; ויקרבו אתו אל-יהושע: 24 ויהי ככלות ישראל להרג את-כל-ישבי העי בשדה, במדבר אשר רדפום בו, ויפלו כלם לפי-חרב עד-תמם; וישבו כל-ישראל העי, ויכו אתה לפי-חרב: 25 ויהי כל-הנפלים ביום ההוא מאיש ועד-אשה, שנים עשר אלף; כל אנשי העי: 26 ויהושע לא-השיב ידו, אשר נטה בכידון; עד אשר החרים, את כל-ישבי העי: 27 רק הבהמה, ושלל העיר ההיא, בזזו להם ישראל; כדבר יהוה, אשר צוה את-יהושע: 28 וישרף יהושע את-העי; וישימה תל-עולם שממה, עד היום הזה: 29 ואת-מלך העי תלה על-העץ עד-עת הערב; וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את-נבלתו מן-העץ, וישליכו אותה אל-פתח שער העיר, ויקימו עליו גל-אבנים גדול, עד היום הזה: פ
30 אז יבנה יהושע מזבח, ליהוה אלהי ישראל; בהר עיבל: 31 כאשר צוה משה עבד-יהוה את-בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה, מזבח אבנים שלמות, אשר לא-הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עלות ליהוה, ויזבחו שלמים: 32 ויכתב-שם על-האבנים; את, משנה תורת משה, אשר כתב, לפני בני ישראל: 33 וכל-ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית-יהוה, כגר כאזרח, חציו אל-מול הר-גרזים, והחציו אל-מול הר-עיבל; כאשר צוה משה עבד-יהוה, לברך את-העם ישראל בראשנה: 34 ואחרי-כן, קרא את-כל-דברי התורה, הברכה והקללה; ככל-הכתוב בספר התורה: 35 לא-היה דבר, מכל אשר-צוה משה; אשר לא-קרא יהושע, נגד כל-קהל ישראל והנשים והטף, והגר ההלך בקרבם: פ