א חזון ישעיהו בן-אמוץ, אשר חזה, על-יהודה וירושלם; בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה: 2 שמעו שמים והאזיני ארץ, כי יהוה דבר; בנים גדלתי ורוממתי, והם פשעו בי: 3 ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו; ישראל לא ידע, עמי לא התבונן: 4 הוי גוי חטא, עם כבד עון, זרע מרעים, בנים משחיתים; עזבו את-יהוה, נאצו את-קדוש ישראל נזרו אחור: 5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה; כל-ראש לחלי, וכל-לבב דוי: 6 מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתם, פצע וחבורה ומכה טריה; לא-זרו ולא חבשו, ולא רככה בשמן: 7 ארצכם שממה, עריכם שרפות אש; אדמתכם, לנגדכם זרים אכלים אתה, ושממה כמהפכת זרים: 8 ונותרה בת-ציון כסכה בכרם; כמלונה במקשה כעיר נצורה: 9 לולי יהוה צבאות, הותיר לנו שריד כמעט; כסדם היינו, לעמרה דמינו: ס 10 שמעו דבר-יהוה קציני סדם; האזינו תורת אלהינו עם עמרה: 11 למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עלות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי: 12 כי תבאו, לראות פני; מי-בקש זאת מידכם רמס חצרי: 13 לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא, קטרת תועבה היא לי; חדש ושבת קרא מקרא, לא-אוכל און ועצרה: 14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטרח; נלאיתי נשא: 15 ובפרשכם כפיכם, אעלים עיני מכם, גם כי-תרבו תפלה אינני שמע; ידיכם דמים מלאו: 16 רחצו הזכו, הסירו רע מעלליכם מנגד עיני; חדלו הרע: 17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה: ס 18 לכו-נא ונוכחה יאמר יהוה; אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם-יאדימו כתולע כצמר יהיו: 19 אם-תאבו ושמעתם; טוב הארץ תאכלו: 20 ואם-תמאנו ומריתם; חרב תאכלו, כי פי יהוה דבר: ס 21 איכה היתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה ועתה מרצחים: 22 כספך היה לסיגים; סבאך מהול במים: 23 שריך סוררים, וחברי גנבים, כלו אהב שחד, ורדף שלמנים; יתום לא ישפטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם: פ
24 לכן, נאם האדון יהוה צבאות, אביר ישראל; הוי אנחם מצרי, ואנקמה מאויבי: 25 ואשיבה ידי עליך, ואצרף כבר סיגיך; ואסירה כל-בדיליך: 26 ואשיבה שפטיך כבראשנה, ויעציך כבתחלה; אחרי-כן, יקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה: 27 ציון במשפט תפדה; ושביה בצדקה: 28 ושבר פשעים וחטאים יחדו; ועזבי יהוה יכלו: 29 כי יבשו, מאילים אשר חמדתם; ותחפרו, מהגנות אשר בחרתם: 30 כי תהיו, כאלה נבלת עלה; וכגנה, אשר-מים אין לה: 31 והיה החסן לנערת, ופעלו לניצוץ; ובערו שניהם יחדו ואין מכבה: ס