י הוי החקקים חקקי-און; ומכתבים עמל כתבו: 2 להטות מדין דלים, ולגזל משפט עניי עמי; להיות אלמנות שללם, ואת-יתומים יבזו: 3 ומה-תעשו ליום פקדה, ולשואה ממרחק תבוא; על-מי תנוסו לעזרה, ואנה תעזבו כבודכם: 4 בלתי כרע תחת אסיר, ותחת הרוגים יפלו; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה: ס 5 הוי אשור שבט אפי; ומטה-הוא בידם זעמי: 6 בגוי חנף אשלחנו, ועל-עם עברתי אצונו; לשלל שלל ולבז בז, ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות: 7 והוא לא-כן ידמה, ולבבו לא-כן יחשב; כי להשמיד בלבבו, ולהכרית גוים לא מעט: 8 כי יאמר; הלא שרי יחדו מלכים: 9 הלא ככרכמיש כלנו; אם-לא כארפד חמת, אם-לא כדמשק שמרון: 10 כאשר מצאה ידי, לממלכת האליל; ופסיליהם, מירושלם ומשמרון: 11 הלא, כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה; כן אעשה לירושלם ולעצביה: ס 12 והיה, כי-יבצע אדני את-כל-מעשהו, בהר ציון ובירושלם; אפקד, על-פרי-גדל לבב מלך-אשור, ועל-תפארת רום עיניו: 13 כי אמר, בכח ידי עשיתי, ובחכמתי כי נבנותי; ואסיר גבולת עמים, ועתידתיהם (ועתודותיהם) שושתי, ואוריד כאביר יושבים: 14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים, וכאסף ביצים עזבות, כל-הארץ אני אספתי; ולא היה נדד כנף, ופצה פה ומצפצף: 15 היתפאר הגרזן, על החצב בו; אם-יתגדל המשור על-מניפו, כהניף שבט ואת-מרימיו, כהרים מטה לא-עץ: 16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון; ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש: 17 והיה אור-ישראל לאש, וקדושו ללהבה; ובערה, ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד: 18 וכבוד יערו וכרמלו, מנפש ועד-בשר יכלה; והיה כמסס נסס: 19 ושאר עץ יערו מספר יהיו; ונער יכתבם: פ
20 והיה ביום ההוא, לא-יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית-יעקב, להשען על-מכהו; ונשען, על-יהוה קדוש ישראל באמת: 21 שאר ישוב שאר יעקב; אל-אל גבור: 22 כי אם-יהיה עמך ישראל כחול הים, שאר ישוב בו; כליון חרוץ שוטף צדקה: 23 כי כלה ונחרצה; אדני יהוה צבאות, עשה בקרב כל-הארץ: ס 24 לכן, כה-אמר אדני יהוה צבאות, אל-תירא עמי ישב ציון מאשור; בשבט יככה, ומטהו ישא-עליך בדרך מצרים: 25 כי-עוד מעט מזער; וכלה זעם, ואפי על-תבליתם: 26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט, כמכת מדין בצור עורב; ומטהו על-הים, ונשאו בדרך מצרים: 27 והיה ביום ההוא, יסור סבלו מעל שכמך, ועלו מעל צוארך; וחבל על מפני-שמן: 28 בא על-עית עבר במגרון; למכמש יפקיד כליו: 29 עברו מעברה, גבע מלון לנו; חרדה הרמה, גבעת שאול נסה: 30 צהלי קולך בת-גלים; הקשיבי לישה עניה ענתות: 31 נדדה מדמנה; ישבי הגבים העיזו: 32 עוד היום בנב לעמד; ינפף ידו הר בית- (בת-) ציון, גבעת ירושלם: ס 33 הנה האדון יהוה צבאות, מסעף פארה במערצה; ורמי הקומה גדועים, והגבהים ישפלו: 34 ונקף סבכי היער בברזל; והלבנון באדיר יפול: ס