יא ויצא חטר מגזע ישי; ונצר משרשיו יפרה: 2 ונחה עליו רוח יהוה; רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה: 3 והריחו ביראת יהוה; ולא-למראה עיניו ישפוט, ולא-למשמע אזניו יוכיח: 4 ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי-ארץ; והכה-ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע: 5 והיה צדק אזור מתניו; והאמונה אזור חלציו: 6 וגר זאב עם-כבש, ונמר עם-גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם: 7 ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן; ואריה כבקר יאכל-תבן: 8 ושעשע יונק על-חר פתן; ועל מאורת צפעוני, גמול ידו הדה: 9 לא-ירעו ולא-ישחיתו בכל-הר קדשי; כי-מלאה הארץ, דעה את-יהוה, כמים לים מכסים: פ
10 והיה ביום ההוא, שרש ישי, אשר עמד לנס עמים, אליו גוים ידרשו; והיתה מנחתו כבוד: פ
11 והיה ביום ההוא, יוסיף אדני שנית ידו, לקנות את-שאר עמו; אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת, ומאיי הים: 12 ונשא נס לגוים, ואסף נדחי ישראל; ונפצות יהודה יקבץ, מארבע כנפות הארץ: 13 וסרה קנאת אפרים, וצררי יהודה יכרתו; אפרים לא-יקנא את-יהודה, ויהודה לא-יצר את-אפרים: 14 ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדו יבזו את-בני-קדם; אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם: 15 והחרים יהוה, את לשון ים-מצרים, והניף ידו על-הנהר בעים רוחו; והכהו לשבעה נחלים, והדריך בנעלים: 16 והיתה מסלה, לשאר עמו, אשר ישאר מאשור; כאשר היתה לישראל, ביום עלתו מארץ מצרים: