יג משא בבל; אשר חזה, ישעיהו בן-אמוץ: 2 על הר-נשפה שאו-נס, הרימו קול להם; הניפו יד, ויבאו פתחי נדיבים: 3 אני צויתי למקדשי; גם קראתי גבורי לאפי, עליזי גאותי: 4 קול המון בהרים דמות עם-רב; קול שאון ממלכות גוים נאספים, יהוה צבאות, מפקד צבא מלחמה: 5 באים מארץ מרחק מקצה השמים; יהוה וכלי זעמו, לחבל כל-הארץ: 6 הילילו כי קרוב יום יהוה; כשד משדי יבוא: 7 על-כן כל-ידים תרפינה; וכל-לבב אנוש ימס: 8 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון, כיולדה יחילון; איש אל-רעהו יתמהו, פני להבים פניהם: 9 הנה יום-יהוה בא, אכזרי ועברה וחרון אף; לשום הארץ לשמה, וחטאיה ישמיד ממנה: 10 כי-כוכבי השמים וכסיליהם, לא יהלו אורם; חשך השמש בצאתו, וירח לא-יגיה אורו: 11 ופקדתי על-תבל רעה, ועל-רשעים עונם; והשבתי גאון זדים, וגאות עריצים אשפיל: 12 אוקיר אנוש מפז; ואדם מכתם אופיר: 13 על-כן שמים ארגיז, ותרעש הארץ ממקומה; בעברת יהוה צבאות, וביום חרון אפו: 14 והיה כצבי מדח, וכצאן ואין מקבץ; איש אל-עמו יפנו, ואיש אל-ארצו ינוסו: 15 כל-הנמצא ידקר; וכל-הנספה יפול בחרב: 16 ועלליהם ירטשו לעיניהם; ישסו בתיהם, ונשיהם תשגלנה (תשכבנה): 17 הנני מעיר עליהם את-מדי; אשר-כסף לא יחשבו, וזהב לא יחפצו-בו: 18 וקשתות נערים תרטשנה; ופרי-בטן לא ירחמו, על-בנים לא-תחוס עינם: 19 והיתה בבל צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים; כמהפכת אלהים, את-סדם ואת-עמרה: 20 לא-תשב לנצח, ולא תשכן עד-דור ודור; ולא-יהל שם ערבי, ורעים לא-ירבצו שם: 21 ורבצו-שם ציים, ומלאו בתיהם אחים; ושכנו שם בנות יענה, ושעירים ירקדו-שם: 22 וענה איים באלמנותיו, ותנים בהיכלי ענג; וקרוב לבוא עתה, וימיה לא ימשכו: