ב הדבר אשר חזה, ישעיהו בן-אמוץ; על-יהודה וירושלם: 2 והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית-יהוה בראש ההרים, ונשא מגבעות; ונהרו אליו כל-הגוים: 3 והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-יהוה, אל-בית אלהי יעקב, וירנו מדרכיו, ונלכה בארחתיו; כי מציון תצא תורה, ודבר-יהוה מירושלם: 4 ושפט בין הגוים, והוכיח לעמים רבים; וכתתו חרבותם לאתים, וחניתותיהם למזמרות, לא-ישא גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדו עוד מלחמה: פ
5 בית יעקב; לכו ונלכה באור יהוה: 6 כי נטשתה, עמך בית יעקב, כי מלאו מקדם, ועננים כפלשתים; ובילדי נכרים ישפיקו: 7 ותמלא ארצו כסף וזהב, ואין קצה לאצרתיו; ותמלא ארצו סוסים, ואין קצה למרכבתיו: 8 ותמלא ארצו אלילים; למעשה ידיו ישתחוו, לאשר עשו אצבעתיו: 9 וישח אדם וישפל-איש; ואל-תשא להם: 10 בוא בצור, והטמן בעפר; מפני פחד יהוה, ומהדר גאנו: 11 עיני גבהות אדם שפל, ושח רום אנשים; ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא: ס 12 כי יום ליהוה צבאות על כל-גאה ורם; ועל כל-נשא ושפל: 13 ועל כל-ארזי הלבנון, הרמים והנשאים; ועל כל-אלוני הבשן: 14 ועל כל-ההרים הרמים; ועל כל-הגבעות הנשאות: 15 ועל כל-מגדל גבה; ועל כל-חומה בצורה: 16 ועל כל-אניות תרשיש; ועל כל-שכיות החמדה: 17 ושח גבהות האדם, ושפל רום אנשים; ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא: 18 והאלילים כליל יחלף: 19 ובאו במערות צרים, ובמחלות עפר; מפני פחד יהוה ומהדר גאונו, בקומו לערץ הארץ: 20 ביום ההוא ישליך האדם, את אלילי כספו, ואת אלילי זהבו; אשר עשו-לו להשתחות, לחפר פרות ולעטלפים: 21 לבוא בנקרות הצרים, ובסעפי הסלעים; מפני פחד יהוה ומהדר גאונו, בקומו לערץ הארץ: 22 חדלו לכם מן-האדם, אשר נשמה באפו; כי-במה נחשב הוא: פ