כא משא מדבר-ים; כסופות בנגב לחלף, ממדבר בא, מארץ נוראה: 2 חזות קשה הגד-לי; הבוגד בוגד והשודד שודד, עלי עילם צורי מדי, כל-אנחתה השבתי: 3 על-כן, מלאו מתני חלחלה, צירים אחזוני, כצירי יולדה; נעויתי משמע, נבהלתי מראות: 4 תעה לבבי, פלצות בעתתני; את נשף חשקי, שם לי לחרדה: 5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה; קומו השרים משחו מגן: פ
6 כי כה אמר אלי אדני; לך העמד המצפה, אשר יראה יגיד: 7 וראה רכב, צמד פרשים, רכב חמור רכב גמל; והקשיב קשב רב-קשב: 8 ויקרא אריה; על-מצפה אדני, אנכי עמד תמיד יומם, ועל-משמרתי, אנכי נצב כל-הלילות: 9 והנה-זה בא רכב איש, צמד פרשים; ויען ויאמר, נפלה נפלה בבל, וכל-פסילי אלהיה שבר לארץ: 10 מדשתי ובן-גרני; אשר שמעתי, מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם: ס 11 משא דומה; אלי קרא משעיר, שמר מה-מלילה, שמר מה-מליל: 12 אמר שמר, אתה בקר וגם-לילה; אם-תבעיון בעיו שבו אתיו: ס 13 משא בערב; ביער בערב תלינו, ארחות דדנים: 14 לקראת צמא התיו מים; ישבי ארץ תימא, בלחמו קדמו נדד: 15 כי-מפני חרבות נדדו; מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני כבד מלחמה: ס 16 כי-כה אמר אדני אלי; בעוד שנה כשני שכיר, וכלה כל-כבוד קדר: 17 ושאר מספר-קשת גבורי בני-קדר ימעטו; כי יהוה אלהי-ישראל דבר: ס