כג משא צר; הילילו אניות תרשיש, כי-שדד מבית מבוא, מארץ כתים נגלה-למו: 2 דמו ישבי אי; סחר צידון עבר ים מלאוך: 3 ובמים רבים זרע שחר, קציר יאור תבואתה; ותהי סחר גוים: 4 בושי צידון, כי-אמר ים, מעוז הים לאמר; לא-חלתי ולא-ילדתי, ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות: 5 כאשר-שמע למצרים; יחילו כשמע צר: 6 עברו תרשישה; הילילו ישבי אי: 7 הזאת לכם עליזה; מימי-קדם קדמתה יבלוה רגליה, מרחוק לגור: 8 מי יעץ זאת, על-צר המעטירה; אשר סחריה שרים, כנעניה נכבדי-ארץ: 9 יהוה צבאות יעצה; לחלל גאון כל-צבי, להקל כל-נכבדי-ארץ: 10 עברי ארצך כיאר; בת-תרשיש אין מזח עוד: 11 ידו נטה על-הים, הרגיז ממלכות; יהוה צוה אל-כנען, לשמד מעזניה: 12 ויאמר לא-תוסיפי עוד לעלוז; המעשקה בתולת בת-צידון, כתיים (כתים) קומי עברי, גם-שם לא-ינוח לך: 13 הן ארץ כשדים, זה העם לא היה, אשור יסדה לציים; הקימו בחיניו (בחוניו), עררו ארמנותיה, שמה למפלה: 14 הילילו אניות תרשיש; כי שדד מעזכן: ס 15 והיה ביום ההוא, ונשכחת צר שבעים שנה, כימי מלך אחד; מקץ שבעים שנה יהיה לצר, כשירת הזונה: 16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה; היטיבי נגן הרבי-שיר, למען תזכרי: 17 והיה מקץ שבעים שנה, יפקד יהוה את-צר, ושבה לאתננה; וזנתה את-כל-ממלכות הארץ על-פני האדמה: 18 והיה סחרה ואתננה, קדש ליהוה, לא יאצר ולא יחסן; כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה, לאכל לשבעה ולמכסה עתיק: פ