כד הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה; ועוה פניה, והפיץ ישביה: 2 והיה כעם ככהן, כעבד כאדניו, כשפחה כגברתה; כקונה כמוכר, כמלוה כלוה, כנשה כאשר נשא בו: 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז; כי יהוה, דבר את-הדבר הזה: 4 אבלה נבלה הארץ, אמללה נבלה תבל; אמללו מרום עם-הארץ: 5 והארץ חנפה תחת ישביה; כי-עברו תורת חלפו חק, הפרו ברית עולם: 6 על-כן, אלה אכלה ארץ, ויאשמו ישבי בה; על-כן, חרו ישבי ארץ, ונשאר אנוש מזער: 7 אבל תירוש אמללה-גפן; נאנחו כל-שמחי-לב: 8 שבת משוש תפים, חדל שאון עליזים; שבת משוש כנור: 9 בשיר לא ישתו-יין; ימר שכר לשתיו: 10 נשברה קרית-תהו; סגר כל-בית מבוא: 11 צוחה על-היין בחוצות; ערבה כל-שמחה, גלה משוש הארץ: 12 נשאר בעיר שמה; ושאיה יכת-שער: 13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים; כנקף זית, כעוללת אם-כלה בציר: 14 המה ישאו קולם ירנו; בגאון יהוה, צהלו מים: 15 על-כן בארים כבדו יהוה; באיי הים, שם יהוה אלהי ישראל: ס 16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק, ואמר רזי-לי רזי-לי אוי לי; בגדים בגדו, ובגד בוגדים בגדו: 17 פחד ופחת ופח; עליך יושב הארץ: 18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל-הפחת, והעולה מתוך הפחת, ילכד בפח; כי-ארבות ממרום נפתחו, וירעשו מוסדי ארץ: 19 רעה התרעעה הארץ; פור התפוררה ארץ, מוט התמוטטה ארץ: 20 נוע תנוע ארץ כשכור, והתנודדה כמלונה; וכבד עליה פשעה, ונפלה ולא-תסיף קום: ס 21 והיה ביום ההוא, יפקד יהוה על-צבא המרום במרום; ועל-מלכי האדמה על-האדמה: 22 ואספו אספה אסיר על-בור, וסגרו על-מסגר; ומרב ימים יפקדו: 23 וחפרה הלבנה, ובושה החמה; כי-מלך יהוה צבאות, בהר ציון ובירושלם, ונגד זקניו כבוד: פ