לא הוי הירדים מצרים לעזרה, על-סוסים ישענו; ויבטחו על-רכב כי רב, ועל פרשים כי-עצמו מאד, ולא שעו על-קדוש ישראל, ואת-יהוה לא דרשו: 2 וגם-הוא חכם ויבא רע, ואת-דבריו לא הסיר; וקם על-בית מרעים, ועל-עזרת פעלי און: 3 ומצרים אדם ולא-אל, וסוסיהם בשר ולא-רוח; ויהוה יטה ידו, וכשל עוזר ונפל עזר, ויחדו כלם יכליון: ס 4 כי כה אמר-יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על-טרפו, אשר יקרא עליו מלא רעים, מקולם לא יחת, ומהמונם לא יענה; כן, ירד יהוה צבאות, לצבא על-הר-ציון ועל-גבעתה: 5 כצפרים עפות, כן, יגן יהוה צבאות על-ירושלם; גנון והציל פסח והמליט: 6 שובו, לאשר העמיקו סרה בני ישראל: 7 כי ביום ההוא, ימאסון, איש אלילי כספו, ואלילי זהבו; אשר עשו לכם ידיכם חטא: 8 ונפל אשור בחרב לא-איש, וחרב לא-אדם תאכלנו; ונס לו מפני-חרב, ובחוריו למס יהיו: 9 וסלעו ממגור יעבור, וחתו מנס שריו; נאם-יהוה, אשר-אור לו בציון, ותנור לו בירושלם: ס