לב הן לצדק ימלך-מלך; ולשרים למשפט ישרו: 2 והיה-איש כמחבא-רוח וסתר זרם; כפלגי-מים בציון, כצל סלע-כבד בארץ עיפה: 3 ולא תשעינה עיני ראים; ואזני שמעים תקשבנה: 4 ולבב נמהרים יבין לדעת; ולשון עלגים, תמהר לדבר צחות: 5 לא-יקרא עוד לנבל נדיב; ולכילי לא יאמר שוע: 6 כי נבל נבלה ידבר, ולבו יעשה-און; לעשות חנף, ולדבר אל-יהוה תועה, להריק נפש רעב, ומשקה צמא יחסיר: 7 וכלי כליו רעים; הוא זמות יעץ, לחבל ענוים (עניים) באמרי-שקר, ובדבר אביון משפט: 8 ונדיב נדיבות יעץ; והוא על-נדיבות יקום: פ
9 נשים שאננות, קמנה שמענה קולי; בנות בטחות, האזנה אמרתי: 10 ימים על-שנה, תרגזנה בטחות; כי כלה בציר, אסף בלי יבוא: 11 חרדו שאננות, רגזה בטחות; פשטה וערה, וחגורה על-חלצים: 12 על-שדים ספדים; על-שדי-חמד על-גפן פריה: 13 על אדמת עמי, קוץ שמיר תעלה; כי על-כל-בתי משוש, קריה עליזה: 14 כי-ארמון נטש, המון עיר עזב; עפל ובחן היה בעד מערות עד-עולם, משוש פראים מרעה עדרים: 15 עד-יערה עלינו רוח ממרום; והיה מדבר לכרמל, וכרמל (והכרמל) ליער יחשב: 16 ושכן במדבר משפט; וצדקה בכרמל תשב: 17 והיה מעשה הצדקה שלום; ועבדת הצדקה, השקט ובטח עד-עולם: 18 וישב עמי בנוה שלום; ובמשכנות מבטחים, ובמנוחת שאננות: 19 וברד ברדת היער; ובשפלה תשפל העיר: 20 אשריכם זרעי על-כל-מים; משלחי רגל-השור והחמור: ס