לג הוי שודד, ואתה לא שדוד, ובוגד ולא-בגדו בו; כהתמך שודד תושד, כנלתך לבגד יבגדו-בך: ס 2 יהוה חננו לך קוינו; היה זרעם לבקרים, אף-ישועתנו בעת צרה: 3 מקול המון, נדדו עמים; מרוממתך, נפצו גוים: 4 ואסף שללכם, אסף החסיל; כמשק גבים שוקק בו: 5 נשגב יהוה, כי שכן מרום; מלא ציון, משפט וצדקה: 6 והיה אמונת עתיך, חסן ישועת חכמת ודעת; יראת יהוה היא אוצרו: ס 7 הן אראלם, צעקו חצה; מלאכי שלום, מר יבכיון: 8 נשמו מסלות, שבת עבר ארח; הפר ברית מאס ערים, לא חשב אנוש: 9 אבל אמללה ארץ, החפיר לבנון קמל; היה השרון כערבה, ונער בשן וכרמל: 10 עתה אקום יאמר יהוה; עתה ארומם, עתה אנשא: 11 תהרו חשש תלדו קש; רוחכם אש תאכלכם: 12 והיו עמים משרפות שיד; קוצים כסוחים באש יצתו: ס 13 שמעו רחוקים אשר עשיתי; ודעו קרובים גברתי: 14 פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים; מי יגור לנו, אש אוכלה, מי-יגור לנו מוקדי עולם: 15 הלך צדקות, ודבר מישרים; מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע: 16 הוא מרומים ישכן, מצדות סלעים משגבו; לחמו נתן, מימיו נאמנים: 17 מלך ביפיו תחזינה עיניך; תראינה ארץ מרחקים: 18 לבך יהגה אימה; איה ספר איה שקל, איה ספר את-המגדלים: 19 את-עם נועז לא תראה; עם עמקי שפה משמוע, נלעג לשון אין בינה: 20 חזה ציון, קרית מועדנו; עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן, אהל בל-יצען בל-יסע יתדתיו לנצח, וכל-חבליו בל-ינתקו: 21 כי אם-שם אדיר יהוה לנו, מקום-נהרים יארים רחבי ידים; בל-תלך בו אני-שיט, וצי אדיר לא יעברנו: 22 כי יהוה שפטנו, יהוה מחקקנו; יהוה מלכנו הוא יושיענו: 23 נטשו חבליך; בל-יחזקו כן-תרנם בל-פרשו נס, אז חלק עד-שלל מרבה, פסחים בזזו בז: 24 ובל-יאמר שכן חליתי; העם הישב בה נשא עון: