לו ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו, עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצרות ויתפשם: 2 וישלח מלך-אשור את-רב-שקה מלכיש ירושלמה אל-המלך חזקיהו בחיל כבד; ויעמד, בתעלת הברכה העליונה, במסלת שדה כובס: 3 ויצא אליו אליקים בן-חלקיהו אשר על-הבית; ושבנא הספר, ויואח בן-אסף המזכיר: 4 ויאמר אליהם רב-שקה, אמרו-נא אל-חזקיהו; כה-אמר המלך הגדול מלך אשור, מה הבטחון הזה אשר בטחת: 5 אמרתי אך-דבר-שפתים, עצה וגבורה למלחמה; עתה על-מי בטחת, כי מרדת בי: 6 הנה בטחת על-משענת הקנה הרצוץ הזה על-מצרים, אשר יסמך איש עליו, ובא בכפו ונקבה; כן פרעה מלך-מצרים, לכל-הבטחים עליו: 7 וכי-תאמר אלי, אל-יהוה אלהינו בטחנו; הלוא-הוא, אשר הסיר חזקיהו את-במתיו ואת-מזבחתיו, ויאמר ליהודה ולירושלם, לפני המזבח הזה תשתחוו: 8 ועתה התערב נא, את-אדני המלך אשור; ואתנה לך אלפים סוסים, אם-תוכל לתת לך רכבים עליהם: 9 ואיך תשיב, את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים; ותבטח לך על-מצרים, לרכב ולפרשים: 10 ועתה המבלעדי יהוה, עליתי על-הארץ הזאת להשחיתה; יהוה אמר אלי, עלה אל-הארץ הזאת והשחיתה: 11 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל-רב-שקה, דבר-נא אל-עבדיך ארמית, כי שמעים אנחנו; ואל-תדבר אלינו יהודית, באזני העם, אשר על-החומה: 12 ויאמר רב-שקה, האל אדניך ואליך שלחני אדני, לדבר את-הדברים האלה; הלא על-האנשים, הישבים על-החומה, לאכל את-חראיהם (צואתם), ולשתות את-שיניהם (מימי רגליהם) עמכם: 13 ויעמד רב-שקה, ויקרא בקול-גדול יהודית; ויאמר שמעו, את-דברי המלך הגדול מלך אשור: 14 כה אמר המלך, אל-ישא לכם חזקיהו; כי לא-יוכל להציל אתכם: 15 ואל-יבטח אתכם חזקיהו אל-יהוה לאמר, הצל יצילנו יהוה; לא תנתן העיר הזאת, ביד מלך אשור: 16 אל-תשמעו אל-חזקיהו; ס כי כה אמר המלך אשור, עשו-אתי ברכה וצאו אלי, ואכלו איש-גפנו ואיש תאנתו, ושתו איש מי-בורו: 17 עד-באי ולקחתי אתכם אל-ארץ כארצכם; ארץ דגן ותירוש, ארץ לחם וכרמים: 18 פן-יסית אתכם חזקיהו לאמר, יהוה יצילנו; ההצילו אלהי הגוים איש את-ארצו, מיד מלך אשור: 19 איה אלהי חמת וארפד, איה אלהי ספרוים; וכי-הצילו את-שמרון מידי: 20 מי, בכל-אלהי הארצות האלה, אשר-הצילו את-ארצם מידי; כי-יציל יהוה את-ירושלם מידי: 21 ויחרישו, ולא-ענו אתו דבר; כי-מצות המלך היא לאמר לא תענהו: 22 ויבא אליקים בן-חלקיהו אשר-על-הבית ושבנא הסופר ויואח בן-אסף המזכיר אל-חזקיהו קרועי בגדים; ויגידו לו, את דברי רב-שקה: ס