מט שמעו איים אלי, והקשיבו לאמים מרחוק; יהוה מבטן קראני, ממעי אמי הזכיר שמי: 2 וישם פי כחרב חדה, בצל ידו החביאני; וישימני לחץ ברור, באשפתו הסתירני: 3 ויאמר לי עבדי-אתה; ישראל אשר-בך אתפאר: 4 ואני אמרתי לריק יגעתי, לתהו והבל כחי כליתי; אכן משפטי את-יהוה, ופעלתי את-אלהי: 5 ועתה אמר יהוה, יצרי מבטן לעבד לו, לשובב יעקב אליו, וישראל לא (לו) יאסף; ואכבד בעיני יהוה, ואלהי היה עזי: 6 ויאמר, נקל מהיותך לי עבד, להקים את-שבטי יעקב, ונצירי (ונצורי) ישראל להשיב; ונתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד-קצה הארץ: ס 7 כה אמר-יהוה גאל ישראל קדושו, לבזה-נפש למתעב גוי לעבד משלים, מלכים יראו וקמו, שרים וישתחוו; למען יהוה אשר נאמן, קדש ישראל ויבחרך: 8 כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך, וביום ישועה עזרתיך; ואצרך, ואתנך לברית עם, להקים ארץ, להנחיל נחלות שממות: 9 לאמר לאסורים צאו, לאשר בחשך הגלו; על-דרכים ירעו, ובכל-שפיים מרעיתם: 10 לא ירעבו ולא יצמאו, ולא-יכם שרב ושמש; כי-מרחמם ינהגם, ועל-מבועי מים ינהלם: 11 ושמתי כל-הרי לדרך; ומסלתי ירמון: 12 הנה-אלה מרחוק יבאו; והנה-אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים: 13 רנו שמים וגילי ארץ, יפצחו (ופצחו) הרים רנה; כי-נחם יהוה עמו, ועניו ירחם: ס 14 ותאמר ציון עזבני יהוה; ואדני שכחני: 15 התשכח אשה עולה, מרחם בן-בטנה; גם-אלה תשכחנה, ואנכי לא אשכחך: 16 הן על-כפים חקתיך; חומתיך נגדי תמיד: 17 מהרו בניך; מהרסיך ומחרביך ממך יצאו: 18 שאי-סביב עיניך וראי, כלם נקבצו באו-לך; חי-אני נאם-יהוה, כי כלם כעדי תלבשי, ותקשרים ככלה: 19 כי חרבתיך ושממתיך, וארץ הרסתיך; כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעיך: 20 עוד יאמרו באזניך, בני שכליך; צר-לי המקום גשה-לי ואשבה: 21 ואמרת בלבבך, מי ילד-לי את-אלה, ואני שכולה וגלמודה; גלה וסורה, ואלה מי גדל, הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם: פ
22 כה-אמר אדני יהוה, הנה אשא אל-גוים ידי, ואל-עמים ארים נסי; והביאו בניך בחצן, ובנתיך על-כתף תנשאנה: 23 והיו מלכים אמניך, ושרותיהם מיניקתיך, אפים, ארץ ישתחוו לך, ועפר רגליך ילחכו; וידעת כי-אני יהוה, אשר לא-יבשו קוי: ס 24 היקח מגבור מלקוח; ואם-שבי צדיק ימלט: 25 כי-כה אמר יהוה, גם-שבי גבור יקח, ומלקוח עריץ ימלט; ואת-יריבך אנכי אריב, ואת-בניך אנכי אושיע: 26 והאכלתי את-מוניך את-בשרם, וכעסיס דמם ישכרון; וידעו כל-בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגאלך אביר יעקב: ס