ה אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו; כרם היה לידידי בקרן בן-שמן: 2 ויעזקהו ויסקלהו, ויטעהו שרק, ויבן מגדל בתוכו, וגם-יקב חצב בו; ויקו לעשות ענבים ויעש באשים: 3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה; שפטו-נא ביני ובין כרמי: 4 מה-לעשות עוד לכרמי, ולא עשיתי בו; מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים: 5 ועתה אודיעה-נא אתכם, את אשר-אני עשה לכרמי; הסר משוכתו והיה לבער, פרץ גדרו והיה למרמס: 6 ואשיתהו בתה, לא יזמר ולא יעדר, ועלה שמיר ושית; ועל העבים אצוה, מהמטיר עליו מטר: 7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל, ואיש יהודה, נטע שעשועיו; ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה: ס 8 הוי, מגיעי בית בבית, שדה בשדה יקריבו; עד אפס מקום, והושבתם לבדכם בקרב הארץ: 9 באזני יהוה צבאות; אם-לא בתים רבים לשמה יהיו, גדלים וטובים מאין יושב: 10 כי, עשרת צמדי-כרם, יעשו בת אחת; וזרע חמר יעשה איפה: פ
11 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו; מאחרי בנשף, יין ידליקם: 12 והיה כנור ונבל, תף וחליל ויין משתיהם; ואת פעל יהוה לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו: 13 לכן גלה עמי מבלי-דעת; וכבודו מתי רעב, והמונו צחה צמא: 14 לכן, הרחיבה שאול נפשה, ופערה פיה לבלי-חק; וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה: 15 וישח אדם וישפל-איש; ועיני גבהים תשפלנה: 16 ויגבה יהוה צבאות במשפט; והאל הקדוש, נקדש בצדקה: 17 ורעו כבשים כדברם; וחרבות מחים גרים יאכלו: 18 הוי משכי העון בחבלי השוא; וכעבות העגלה חטאה: 19 האמרים, ימהר יחישה מעשהו למען נראה; ותקרב ותבואה, עצת קדוש ישראל ונדעה: ס 20 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע; שמים חשך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר: ס 21 הוי חכמים בעיניהם; ונגד פניהם נבנים: 22 הוי גבורים לשתות יין; ואנשי-חיל למסך שכר: 23 מצדיקי רשע עקב שחד; וצדקת צדיקים יסירו ממנו: ס 24 לכן כאכל קש לשון אש, וחשש להבה ירפה, שרשם כמק יהיה, ופרחם כאבק יעלה; כי מאסו, את תורת יהוה צבאות, ואת אמרת קדוש-ישראל נאצו: 25 על-כן חרה אף-יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו, וירגזו ההרים, ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות; בכל-זאת לא-שב אפו, ועוד ידו נטויה: 26 ונשא-נס לגוים מרחוק, ושרק לו מקצה הארץ; והנה מהרה קל יבוא: 27 אין-עיף ואין-כושל בו, לא ינום ולא יישן; ולא נפתח אזור חלציו, ולא נתק שרוך נעליו: 28 אשר חציו שנונים, וכל-קשתתיו דרכות; פרסות סוסיו כצר נחשבו, וגלגליו כסופה: 29 שאגה לו כלביא; ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף, ויפליט ואין מציל: 30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת-ים; ונבט לארץ והנה-חשך, צר ואור, חשך בעריפיה: פ