נב עורי עורי לבשי עזך ציון; לבשי בגדי תפארתך, ירושלם עיר הקדש, כי לא יוסיף יבא-בך עוד ערל וטמא: 2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם; התפתחו (התפתחי) מוסרי צוארך, שביה בת-ציון: ס 3 כי-כה אמר יהוה, חנם נמכרתם; ולא בכסף תגאלו: 4 כי כה אמר אדני יהוה, מצרים ירד-עמי בראשנה לגור שם; ואשור באפס עשקו: 5 ועתה מי- (מה-) לי-פה נאם-יהוה, כי-לקח עמי חנם; משלו (משליו) יהילילו נאם-יהוה, ותמיד כל-היום שמי מנאץ: 6 לכן ידע עמי שמי; לכן ביום ההוא, כי-אני-הוא המדבר הנני: 7 מה-נאוו על-ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה; אמר לציון מלך אלהיך: 8 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו; כי עין בעין יראו, בשוב יהוה ציון: 9 פצחו רננו יחדו, חרבות ירושלם; כי-נחם יהוה עמו, גאל ירושלם: 10 חשף יהוה את-זרוע קדשו, לעיני כל-הגוים; וראו כל-אפסי-ארץ, את ישועת אלהינו: ס 11 סורו סורו צאו משם, טמא אל-תגעו; צאו מתוכה, הברו נשאי כלי יהוה: 12 כי לא בחפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון; כי-הלך לפניכם יהוה, ומאספכם אלהי ישראל: ס 13 הנה ישכיל עבדי; ירום ונשא וגבה מאד: 14 כאשר שממו עליך רבים, כן-משחת מאיש מראהו; ותארו מבני אדם: 15 כן יזה גוים רבים, עליו יקפצו מלכים פיהם; כי אשר לא-ספר להם ראו, ואשר לא-שמעו התבוננו: