נד רני עקרה לא ילדה; פצחי רנה וצהלי לא-חלה, כי-רבים בני-שוממה מבני בעולה אמר יהוה: 2 הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו אל-תחשכי; האריכי מיתריך, ויתדתיך חזקי: 3 כי-ימין ושמאול תפרצי; וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו: 4 אל-תיראי כי-לא תבושי, ואל-תכלמי כי לא תחפירי; כי בשת עלומיך תשכחי, וחרפת אלמנותיך לא תזכרי-עוד: 5 כי בעליך עשיך, יהוה צבאות שמו; וגאלך קדוש ישראל, אלהי כל-הארץ יקרא: 6 כי-כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה; ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך: 7 ברגע קטן עזבתיך; וברחמים גדלים אקבצך: 8 בשצף קצף, הסתרתי פני רגע ממך, ובחסד עולם רחמתיך; אמר גאלך יהוה: ס 9 כי-מי נח זאת לי, אשר נשבעתי, מעבר מי-נח עוד על-הארץ; כן נשבעתי מקצף עליך ומגער-בך: 10 כי ההרים ימושו, והגבעות תמוטנה; וחסדי מאתך לא-ימוש, וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך יהוה: ס 11 עניה סערה לא נחמה; הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך, ויסדתיך בספירים: 12 ושמתי כדכד שמשתיך, ושעריך לאבני אקדח; וכל-גבולך לאבני-חפץ: 13 וכל-בניך למודי יהוה; ורב שלום בניך: 14 בצדקה תכונני; רחקי מעשק כי-לא תיראי, וממחתה, כי לא-תקרב אליך: 15 הן גור יגור אפס מאותי; מי-גר אתך עליך יפול: 16 הן (הנה) אנכי בראתי חרש, נפח באש פחם, ומוציא כלי למעשהו; ואנכי בראתי משחית לחבל: 17 כל-כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל-לשון תקום-אתך למשפט תרשיעי; זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם-יהוה: ס