נה הוי כל-צמא לכו למים, ואשר אין-לו כסף; לכו שברו ואכלו, ולכו שברו, בלוא-כסף ובלוא מחיר יין וחלב: 2 למה תשקלו-כסף בלוא-לחם, ויגיעכם בלוא לשבעה; שמעו שמוע אלי ואכלו-טוב, ותתענג בדשן נפשכם: 3 הטו אזנכם ולכו אלי, שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים: 4 הן עד לאומים נתתיו; נגיד ומצוה לאמים: 5 הן גוי לא-תדע תקרא, וגוי לא-ידעוך אליך ירוצו; למען יהוה אלהיך, ולקדוש ישראל כי פארך: ס 6 דרשו יהוה בהמצאו; קראהו בהיותו קרוב: 7 יעזב רשע דרכו, ואיש און מחשבתיו; וישב אל-יהוה וירחמהו, ואל-אלהינו כי-ירבה לסלוח: 8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי; נאם יהוה: 9 כי-גבהו שמים מארץ; כן גבהו דרכי מדרכיכם, ומחשבתי ממחשבתיכם: 10 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן-השמים, ושמה לא ישוב, כי אם-הרוה את-הארץ, והולידה והצמיחה; ונתן זרע לזרע, ולחם לאכל: 11 כן יהיה דברי אשר יצא מפי, לא-ישוב אלי ריקם; כי אם-עשה את-אשר חפצתי, והצליח אשר שלחתיו: 12 כי-בשמחה תצאו, ובשלום תובלון; ההרים והגבעות, יפצחו לפניכם רנה, וכל-עצי השדה ימחאו-כף: 13 תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת (ותחת) הסרפד יעלה הדס; והיה ליהוה לשם, לאות עולם לא יכרת: ס