נח קרא בגרון אל-תחשך, כשופר הרם קולך; והגד לעמי פשעם, ולבית יעקב חטאתם: 2 ואותי, יום יום ידרשון, ודעת דרכי יחפצון; כגוי אשר-צדקה עשה, ומשפט אלהיו לא עזב, ישאלוני משפטי-צדק, קרבת אלהים יחפצון: 3 למה צמנו ולא ראית, ענינו נפשנו ולא תדע; הן ביום צמכם תמצאו-חפץ, וכל-עצביכם תנגשו: 4 הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרף רשע; לא-תצומו כיום, להשמיע במרום קולכם: 5 הכזה, יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו; הלכף כאגמן ראשו, ושק ואפר יציע, הלזה תקרא-צום, ויום רצון ליהוה: 6 הלוא זה צום אבחרהו, פתח חרצבות רשע, התר אגדות מוטה; ושלח רצוצים חפשים, וכל-מוטה תנתקו: 7 הלוא פרס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית; כי-תראה ערם וכסיתו, ומבשרך לא תתעלם: 8 אז יבקע כשחר אורך, וארכתך מהרה תצמח; והלך לפניך צדקך, כבוד יהוה יאספך: 9 אז תקרא ויהוה יענה, תשוע ויאמר הנני; אם-תסיר מתוכך מוטה, שלח אצבע ודבר-און: 10 ותפק לרעב נפשך, ונפש נענה תשביע; וזרח בחשך אורך, ואפלתך כצהרים: 11 ונחך יהוה תמיד, והשביע בצחצחות נפשך, ועצמתיך יחליץ; והיית כגן רוה, וכמוצא מים, אשר לא-יכזבו מימיו: 12 ובנו ממך חרבות עולם, מוסדי דור-ודור תקומם; וקרא לך גדר פרץ, משבב נתיבות לשבת: 13 אם-תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קדשי; וקראת לשבת ענג, לקדוש יהוה מכבד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר: 14 אז, תתענג על-יהוה, והרכבתיך על-במותי (במתי) ארץ; והאכלתיך, נחלת יעקב אביך, כי פי יהוה דבר: ס