סד כקדח אש המסים, מים תבעה-אש, להודיע שמך לצריך; מפניך גוים ירגזו: 2 בעשותך נוראות לא נקוה; ירדת מפניך הרים נזלו: 3 ומעולם לא-שמעו לא האזינו; עין לא-ראתה, אלהים זולתך, יעשה למחכה-לו: 4 פגעת את-שש ועשה צדק, בדרכיך יזכרוך; הן-אתה קצפת ונחטא, בהם עולם ונושע: 5 ונהי כטמא כלנו, וכבגד עדים כל-צדקתינו; ונבל כעלה כלנו, ועוננו כרוח ישאנו: 6 ואין-קורא בשמך, מתעורר להחזיק בך; כי-הסתרת פניך ממנו, ותמוגנו ביד-עוננו: 7 ועתה יהוה אבינו אתה; אנחנו החמר ואתה יצרנו, ומעשה ידך כלנו: 8 אל-תקצף יהוה עד-מאד, ואל-לעד תזכר עון; הן הבט-נא עמך כלנו: 9 ערי קדשך היו מדבר; ציון מדבר היתה, ירושלם שממה: 10 בית קדשנו ותפארתנו, אשר הללוך אבתינו, היה לשרפת אש; וכל-מחמדינו היה לחרבה: 11 העל-אלה תתאפק יהוה; תחשה ותעננו עד-מאד: ס