ז ויהי בימי אחז בן-יותם בן-עזיהו מלך יהודה, עלה רצין מלך-ארם ופקח בן-רמליהו מלך-ישראל ירושלם, למלחמה עליה; ולא יכל להלחם עליה: 2 ויגד, לבית דוד לאמר, נחה ארם על-אפרים; וינע לבבו ולבב עמו, כנוע עצי-יער מפני-רוח: 3 ויאמר יהוה אל-ישעיהו, צא-נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך; אל-קצה, תעלת הברכה העליונה, אל-מסלת שדה כובס: 4 ואמרת אליו השמר והשקט אל-תירא, ולבבך אל-ירך, משני זנבות האודים העשנים האלה; בחרי-אף רצין וארם ובן-רמליהו: 5 יען, כי-יעץ עליך ארם רעה; אפרים ובן-רמליהו לאמר: 6 נעלה ביהודה ונקיצנה, ונבקענה אלינו; ונמליך מלך בתוכה, את בן-טבאל: ס 7 כה אמר אדני יהוה; לא תקום ולא תהיה: 8 כי ראש ארם דמשק, וראש דמשק רצין; ובעוד, ששים וחמש שנה, יחת אפרים מעם: 9 וראש אפרים שמרון, וראש שמרון בן-רמליהו; אם לא תאמינו, כי לא תאמנו: ס 10 ויוסף יהוה, דבר אל-אחז לאמר: 11 שאל-לך אות, מעם יהוה אלהיך; העמק שאלה, או הגבה למעלה: 12 ויאמר אחז; לא-אשאל ולא-אנסה את-יהוה: 13 ויאמר שמעו-נא בית דוד; המעט מכם הלאות אנשים, כי תלאו גם את-אלהי: 14 לכן יתן אדני הוא לכם אות; הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו עמנו אל: 15 חמאה ודבש יאכל; לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב: 16 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב; תעזב האדמה אשר אתה קץ, מפני שני מלכיה: 17 יביא יהוה עליך, ועל-עמך ועל-בית אביך, ימים אשר לא-באו, למיום סור-אפרים מעל יהודה; את מלך אשור: פ
18 והיה ביום ההוא, ישרק יהוה לזבוב, אשר בקצה יארי מצרים; ולדבורה, אשר בארץ אשור: 19 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות, ובנקיקי הסלעים; ובכל הנעצוצים, ובכל הנהללים: 20 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור, את-הראש ושער הרגלים; וגם את-הזקן תספה: ס 21 והיה ביום ההוא; יחיה-איש עגלת בקר ושתי-צאן: 22 והיה, מרב עשות חלב יאכל חמאה; כי-חמאה ודבש יאכל, כל-הנותר בקרב הארץ: 23 והיה ביום ההוא, יהיה כל-מקום, אשר יהיה-שם אלף גפן באלף כסף; לשמיר ולשית יהיה: 24 בחצים ובקשת יבוא שמה; כי-שמיר ושית תהיה כל-הארץ: 25 וכל ההרים, אשר במעדר יעדרון, לא-תבוא שמה, יראת שמיר ושית; והיה למשלח שור, ולמרמס שה: פ