י שמעו את-הדבר, אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל: 2 כה אמר יהוה, אל-דרך הגוים אל-תלמדו, ומאתות השמים אל-תחתו; כי-יחתו הגוים מהמה: 3 כי-חקות העמים הבל הוא; כי-עץ מיער כרתו, מעשה ידי-חרש במעצד: 4 בכסף ובזהב ייפהו; במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק: 5 כתמר מקשה המה ולא ידברו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו; אל-תיראו מהם כי-לא ירעו, וגם-היטיב אין אותם: ס 6 מאין כמוך יהוה; גדול אתה וגדול שמך בגבורה: 7 מי לא יראך מלך הגוים, כי לך יאתה; כי בכל-חכמי הגוים ובכל-מלכותם מאין כמוך: 8 ובאחת יבערו ויכסלו; מוסר הבלים עץ הוא: 9 כסף מרקע מתרשיש יובא, וזהב מאופז, מעשה חרש וידי צורף; תכלת וארגמן לבושם, מעשה חכמים כלם: 10 ויהוה אלהים אמת, הוא-אלהים חיים ומלך עולם; מקצפו תרעש הארץ, ולא-יכלו גוים זעמו: ס 11 כדנה תאמרון להום, אלהיא, די-שמיא וארקא לא עבדו; יאבדו מארעא ומן-תחות שמיא אלה: ס 12 עשה ארץ בכחו, מכין תבל בחכמתו; ובתבונתו נטה שמים: 13 לקול תתו המון מים בשמים, ויעלה נשאים מקצה ארץ (הארץ); ברקים למטר עשה, ויוצא רוח מאצרתיו: 14 נבער כל-אדם מדעת, הביש כל-צורף מפסל; כי שקר נסכו ולא-רוח בם: 15 הבל המה, מעשה תעתעים; בעת פקדתם יאבדו: 16 לא-כאלה חלק יעקב, כי-יוצר הכל הוא, וישראל, שבט נחלתו; יהוה צבאות שמו: ס 17 אספי מארץ כנעתך; ישבתי (ישבת) במצור: ס 18 כי-כה אמר יהוה, הנני קולע את-יושבי הארץ בפעם הזאת; והצרותי להם למען ימצאו: ס 19 אוי לי על-שברי, נחלה מכתי; ואני אמרתי, אך זה חלי ואשאנו: 20 אהלי שדד, וכל-מיתרי נתקו; בני יצאני ואינם, אין-נטה עוד אהלי, ומקים יריעותי: 21 כי נבערו הרעים, ואת-יהוה לא דרשו; על-כן לא השכילו, וכל-מרעיתם נפוצה: ס 22 קול שמועה הנה באה, ורעש גדול מארץ צפון; לשום את-ערי יהודה שממה מעון תנים: ס 23 ידעתי יהוה, כי לא לאדם דרכו; לא-לאיש הלך, והכין את-צעדו: 24 יסרני יהוה אך-במשפט; אל-באפך פן-תמעטני: 25 שפך חמתך, על-הגוים אשר לא-ידעוך, ועל משפחות, אשר בשמך לא קראו; כי-אכלו את-יעקב, ואכלהו ויכלהו, ואת-נוהו השמו: פ