פרק קודם, ירמיהו, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

ירמיהו פרק יא

יא הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת יהוה לאמר: 2 שמעו את-דברי הברית הזאת; ודברתם אל-איש יהודה, ועל-ישבי ירושלם: 3 ואמרת אליהם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל; ארור האיש, אשר לא ישמע, את-דברי הברית הזאת: 4 אשר צויתי את-אבותיכם ביום הוציאי-אותם מארץ-מצרים מכור הברזל לאמר, שמעו בקולי ועשיתם אותם, ככל אשר-אצוה אתכם; והייתם לי לעם, ואנכי, אהיה לכם לאלהים: 5 למען הקים את-השבועה אשר-נשבעתי לאבותיכם, לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה; ואען ואמר אמן יהוה:    ס    6 ויאמר יהוה אלי, קרא את-כל-הדברים האלה בערי יהודה, ובחצות ירושלם לאמר; שמעו, את-דברי הברית הזאת, ועשיתם אותם: 7 כי העד העדתי באבותיכם, ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד-היום הזה, השכם והעד לאמר; שמעו בקולי: 8 ולא שמעו ולא-הטו את-אזנם, וילכו, איש בשרירות לבם הרע; ואביא עליהם את-כל-דברי הברית-הזאת אשר-צויתי לעשות ולא עשו:    ס    9 ויאמר יהוה אלי; נמצא-קשר באיש יהודה, ובישבי ירושלם: 10 שבו על-עונת אבותם הראשנים, אשר מאנו לשמוע את-דברי, והמה הלכו, אחרי אלהים אחרים לעבדם; הפרו בית-ישראל ובית יהודה, את-בריתי אשר כרתי את-אבותם:    ס    11 לכן, כה אמר יהוה, הנני מביא אליהם רעה, אשר לא-יוכלו לצאת ממנה; וזעקו אלי, ולא אשמע אליהם: 12 והלכו ערי יהודה, וישבי ירושלם, וזעקו אל-האלהים, אשר הם מקטרים להם; והושע לא-יושיעו להם בעת רעתם: 13 כי מספר עריך, היו אלהיך יהודה; ומספר חצות ירושלם, שמתם מזבחות לבשת, מזבחות לקטר לבעל:    ס    14 ואתה, אל-תתפלל בעד-העם הזה, ואל-תשא בעדם רנה ותפלה; כי אינני שמע, בעת קראם אלי בעד רעתם:    ס    15 מה לידידי בביתי, עשותה המזמתה הרבים, ובשר-קדש יעברו מעליך; כי רעתכי אז תעלזי: 16 זית רענן יפה פרי-תאר, קרא יהוה שמך; לקול המולה גדלה, הצית אש עליה, ורעו דליותיו: 17 ויהוה צבאות הנוטע אותך, דבר עליך רעה; בגלל רעת בית-ישראל ובית יהודה, אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל:    ס    18 ויהוה הודיעני ואדעה; אז הראיתני מעלליהם: 19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח; ולא-ידעתי כי-עלי חשבו מחשבות, נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים, ושמו לא-יזכר עוד: 20 ויהוה צבאות שפט צדק, בחן כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גליתי את-ריבי:    ס    21 לכן, כה-אמר יהוה על-אנשי ענתות, המבקשים את-נפשך לאמר; לא תנבא בשם יהוה, ולא תמות בידנו:    ס    22 לכן, כה אמר יהוה צבאות, הנני פקד עליהם; הבחורים ימתו בחרב, בניהם ובנותיהם, ימתו ברעב: 23 ושארית לא תהיה להם; כי-אביא רעה אל-אנשי ענתות שנת פקדתם:    ס   

פרק הבא, ירמיהו, תנ"ך