פרק קודם, ירמיהו, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

ירמיהו פרק יז

יז חטאת יהודה, כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר; חרושה על-לוח לבם, ולקרנות מזבחותיכם: 2 כזכר בניהם מזבחותם, ואשריהם על-עץ רענן; על גבעות הגבהות: 3 הררי בשדה, חילך כל-אוצרותיך לבז אתן; במתיך בחטאת בכל-גבוליך: 4 ושמטתה, ובך מנחלתך אשר נתתי לך, והעבדתיך את-איביך, בארץ אשר לא-ידעת; כי-אש קדחתם באפי עד-עולם תוקד:    ס    5 כה אמר יהוה, ארור הגבר אשר יבטח באדם, ושם בשר זרעו; ומן-יהוה יסור לבו: 6 והיה כערער בערבה, ולא יראה כי-יבוא טוב; ושכן חררים במדבר, ארץ מלחה ולא תשב:    ס    7 ברוך הגבר, אשר יבטח ביהוה; והיה יהוה מבטחו: 8 והיה כעץ שתול על-מים, ועל-יובל ישלח שרשיו, ולא ירא (יראה) כי-יבא חם, והיה עלהו רענן; ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי: 9 עקב הלב מכל ואנש הוא; מי ידענו: 10 אני יהוה חקר לב בחן כליות; ולתת לאיש כדרכו (כדרכיו), כפרי מעלליו:    ס    11 קרא דגר ולא ילד, עשה עשר ולא במשפט; בחצי ימו (ימיו) יעזבנו, ובאחריתו יהיה נבל: 12 כסא כבוד, מרום מראשון; מקום מקדשנו: 13 מקוה ישראל יהוה, כל-עזביך יבשו; יסורי (וסורי) בארץ יכתבו, כי עזבו מקור מים-חיים את-יהוה:    ס    14 רפאני יהוה וארפא, הושיעני ואושעה; כי תהלתי אתה: 15 הנה-המה אמרים אלי; איה דבר-יהוה יבוא נא: 16 ואני לא-אצתי מרעה אחריך, ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת; מוצא שפתי, נכח פניך היה: 17 אל-תהיה-לי למחתה; מחסי-אתה ביום רעה: 18 יבשו רדפי ואל-אבשה אני, יחתו המה, ואל-אחתה אני; הביא עליהם יום רעה, ומשנה שברון שברם:    ס    19 כה-אמר יהוה אלי, הלך ועמדת בשער בני-עם (העם), אשר יבאו בו מלכי יהודה, ואשר יצאו בו; ובכל שערי ירושלם: 20 ואמרת אליהם שמעו דבר-יהוה מלכי יהודה וכל-יהודה, וכל ישבי ירושלם; הבאים בשערים האלה:    ס    21 כה אמר יהוה, השמרו בנפשותיכם; ואל-תשאו משא ביום השבת, והבאתם בשערי ירושלם: 22 ולא-תוציאו משא מבתיכם ביום השבת, וכל-מלאכה לא תעשו; וקדשתם את-יום השבת, כאשר צויתי את-אבותיכם: 23 ולא שמעו, ולא הטו את-אזנם; ויקשו את-ערפם, לבלתי שומע (שמוע), ולבלתי קחת מוסר: 24 והיה אם-שמע תשמעון אלי נאם-יהוה, לבלתי הביא משא, בשערי העיר הזאת ביום השבת; ולקדש את-יום השבת, לבלתי עשות-בה (בו) כל-מלאכה: 25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על-כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים, המה ושריהם, איש יהודה וישבי ירושלם; וישבה העיר-הזאת לעולם: 26 ובאו מערי-יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן, ומן-השפלה ומן-ההר ומן-הנגב, מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה; ומבאי תודה בית יהוה: 27 ואם-לא תשמעו אלי, לקדש את-יום השבת, ולבלתי שאת משא, ובא בשערי ירושלם ביום השבת; והצתי אש בשעריה, ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה:    פ

פרק הבא, ירמיהו, תנ"ך