ב ויהי דבר-יהוה אלי לאמר: 2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר, כה אמר יהוה, זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך; לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה: 3 קדש ישראל ליהוה, ראשית תבואתה; כל-אכליו יאשמו, רעה תבא אליהם נאם-יהוה: פ
4 שמעו דבר-יהוה בית יעקב; וכל-משפחות בית ישראל: 5 כה אמר יהוה, מה-מצאו אבותיכם בי עול, כי רחקו מעלי; וילכו אחרי ההבל ויהבלו: 6 ולא אמרו, איה יהוה, המעלה אתנו מארץ מצרים; המוליך אתנו במדבר, בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות, בארץ, לא-עבר בה איש, ולא-ישב אדם שם: 7 ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל, לאכל פריה וטובה; ותבאו ותטמאו את-ארצי, ונחלתי שמתם לתועבה: 8 הכהנים, לא אמרו איה יהוה, ותפשי התורה לא ידעוני, והרעים פשעו בי; והנביאים נבאו בבעל, ואחרי לא-יועלו הלכו: 9 לכן, עד אריב אתכם נאם-יהוה; ואת-בני בניכם אריב: 10 כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאד; וראו הן היתה כזאת: 11 ההימיר גוי אלהים, והמה לא אלהים; ועמי המיר כבודו בלוא יועיל: 12 שמו שמים על-זאת; ושערו חרבו מאד נאם-יהוה: 13 כי-שתים רעות עשה עמי; אתי עזבו מקור מים חיים, לחצב להם בארות, בארת נשברים, אשר לא-יכלו המים: 14 העבד ישראל, אם-יליד בית הוא; מדוע היה לבז: 15 עליו ישאגו כפרים, נתנו קולם; וישיתו ארצו לשמה, עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב: 16 גם-בני-נף ותחפנס (ותחפנחס); ירעוך קדקד: 17 הלוא-זאת תעשה-לך; עזבך את-יהוה אלהיך, בעת מוליכך בדרך: 18 ועתה, מה-לך לדרך מצרים, לשתות מי שחור; ומה-לך לדרך אשור, לשתות מי נהר: 19 תיסרך רעתך, ומשבותיך תוכחך, ודעי וראי כי-רע ומר, עזבך את-יהוה אלהיך; ולא פחדתי אליך, נאם-אדני יהוה צבאות: 20 כי מעולם שברתי עלך, נתקתי מוסרתיך, ותאמרי לא אעבד (אעבור); כי על-כל-גבעה גבהה, ותחת כל-עץ רענן, את צעה זנה: 21 ואנכי נטעתיך שרק, כלה זרע אמת; ואיך נהפכת לי, סורי הגפן נכריה: 22 כי אם-תכבסי בנתר, ותרבי-לך ברית; נכתם עונך לפני, נאם אדני יהוה: 23 איך תאמרי לא נטמאתי, אחרי הבעלים לא הלכתי, ראי דרכך בגיא, דעי מה עשית; בכרה קלה משרכת דרכיה: 24 פרה למד מדבר, באות נפשו (נפשה) שאפה רוח, תאנתה מי ישיבנה; כל-מבקשיה לא ייעפו, בחדשה ימצאונה: 25 מנעי רגלך מיחף, וגורנך (וגרונך) מצמאה; ותאמרי נואש, לוא כי-אהבתי זרים ואחריהם אלך: 26 כבשת גנב כי ימצא, כן הבישו בית ישראל; המה מלכיהם שריהם, וכהניהם ונביאיהם: 27 אמרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתני (ילדתנו), כי-פנו אלי ערף ולא פנים; ובעת רעתם יאמרו, קומה והושיענו: 28 ואיה אלהיך אשר עשית לך, יקומו אם-יושיעוך בעת רעתך; כי מספר עריך, היו אלהיך יהודה: ס 29 למה תריבו אלי; כלכם פשעתם בי נאם-יהוה: 30 לשוא הכיתי את-בניכם, מוסר לא לקחו; אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית: 31 הדור, אתם ראו דבר-יהוה, המדבר הייתי לישראל, אם ארץ מאפליה; מדוע אמרו עמי רדנו, לוא-נבוא עוד אליך: 32 התשכח בתולה עדיה, כלה קשריה; ועמי שכחוני, ימים אין מספר: 33 מה-תיטבי דרכך לבקש אהבה; לכן גם את-הרעות, למדתי (למדת) את-דרכיך: 34 גם בכנפיך נמצאו, דם נפשות אביונים נקיים; לא-במחתרת מצאתים כי על-כל-אלה: 35 ותאמרי כי נקיתי, אך שב אפו ממני; הנני נשפט אותך, על-אמרך לא חטאתי: 36 מה-תזלי מאד לשנות את-דרכך; גם ממצרים תבושי, כאשר-בשת מאשור: 37 גם מאת זה תצאי, וידיך על-ראשך; כי-מאס יהוה במבטחיך, ולא תצליחי להם: