כ וישמע פשחור בן-אמר הכהן, והוא-פקיד נגיד בבית יהוה; את-ירמיהו, נבא את-הדברים האלה: 2 ויכה פשחור, את ירמיהו הנביא; ויתן אתו על-המהפכת, אשר בשער בנימן העליון, אשר בבית יהוה: 3 ויהי ממחרת, ויצא פשחור את-ירמיהו מן-המהפכת; ויאמר אליו ירמיהו, לא פשחור קרא יהוה שמך, כי אם-מגור מסביב: פ
4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל-אהביך, ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות; ואת-כל-יהודה, אתן ביד מלך-בבל, והגלם בבלה והכם בחרב: 5 ונתתי, את-כל-חסן העיר הזאת, ואת-כל-יגיעה ואת-כל-יקרה; ואת כל-אוצרות מלכי יהודה, אתן ביד איביהם, ובזזום ולקחום, והביאום בבלה: 6 ואתה פשחור, וכל ישבי ביתך, תלכו בשבי; ובבל תבוא, ושם תמות ושם תקבר, אתה וכל-אהביך, אשר-נבאת להם בשקר: ס 7 פתיתני יהוה ואפת, חזקתני ותוכל; הייתי לשחוק כל-היום, כלה לעג לי: 8 כי-מדי אדבר אזעק, חמס ושד אקרא; כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום: 9 ואמרתי לא-אזכרנו, ולא-אדבר עוד בשמו, והיה בלבי כאש בערת, עצר בעצמתי; ונלאיתי כלכל ולא אוכל: 10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב, הגידו ונגידנו, כל אנוש שלומי, שמרי צלעי; אולי יפתה ונוכלה לו, ונקחה נקמתנו ממנו: 11 ויהוה אותי כגבור עריץ, על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו; בשו מאד כי-לא השכילו, כלמת עולם לא תשכח: 12 ויהוה צבאות בחן צדיק, ראה כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גליתי את-ריבי: ס 13 שירו ליהוה, הללו את-יהוה; כי הציל את-נפש אביון מיד מרעים: ס 14 ארור היום, אשר ילדתי בו; יום אשר-ילדתני אמי אל-יהי ברוך: 15 ארור האיש, אשר בשר את-אבי לאמר, ילד-לך בן זכר; שמח שמחהו: 16 והיה האיש ההוא, כערים אשר-הפך יהוה ולא נחם; ושמע זעקה בבקר, ותרועה בעת צהרים: 17 אשר לא-מותתני מרחם; ותהי-לי אמי קברי, ורחמה הרת עולם: 18 למה זה מרחם יצאתי, לראות עמל ויגון; ויכלו בבשת ימי: פ