כא הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה; בשלח אליו המלך צדקיהו, את-פשחור בן-מלכיה, ואת-צפניה בן-מעשיה הכהן לאמר: 2 דרש-נא בעדנו את-יהוה, כי נבוכדראצר מלך-בבל נלחם עלינו; אולי יעשה יהוה אותנו ככל-נפלאתיו, ויעלה מעלינו: ס 3 ויאמר ירמיהו אליהם; כה תאמרן אל-צדקיהו: 4 כה-אמר יהוה אלהי ישראל, הנני מסב את-כלי המלחמה אשר בידכם, אשר אתם נלחמים בם, את-מלך בבל ואת-הכשדים, הצרים עליכם, מחוץ לחומה; ואספתי אותם, אל-תוך העיר הזאת: 5 ונלחמתי אני אתכם, ביד נטויה ובזרוע חזקה; ובאף ובחמה ובקצף גדול: 6 והכיתי, את-יושבי העיר הזאת, ואת-האדם ואת-הבהמה; בדבר גדול ימתו: 7 ואחרי-כן נאם-יהוה אתן את-צדקיהו מלך-יהודה ואת-עבדיו ואת-העם ואת-הנשארים בעיר הזאת מן-הדבר מן-החרב ומן-הרעב, ביד נבוכדראצר מלך-בבל, וביד איביהם, וביד מבקשי נפשם; והכם לפי-חרב, לא-יחוס עליהם, ולא יחמל ולא ירחם: 8 ואל-העם הזה תאמר, כה אמר יהוה; הנני נתן לפניכם, את-דרך החיים ואת-דרך המות: 9 הישב בעיר הזאת, ימות בחרב וברעב ובדבר; והיוצא ונפל על-הכשדים הצרים עליכם יחיה (וחיה), והיתה-לו נפשו לשלל: 10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם-יהוה; ביד-מלך בבל תנתן, ושרפה באש: ס 11 ולבית מלך יהודה, שמעו דבר-יהוה: 12 בית דוד, כה אמר יהוה, דינו לבקר משפט, והצילו גזול מיד עושק; פן-תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני רע מעלליהם (מעלליכם): 13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם-יהוה; האמרים מי-יחת עלינו, ומי יבוא במעונותינו: 14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם-יהוה; והצתי אש ביערה, ואכלה כל-סביביה: ס