כב כה אמר יהוה, רד בית-מלך יהודה; ודברת שם, את-הדבר הזה: 2 ואמרת שמע דבר-יהוה, מלך יהודה, הישב על-כסא דוד; אתה ועבדיך ועמך, הבאים בשערים האלה: ס 3 כה אמר יהוה, עשו משפט וצדקה, והצילו גזול מיד עשוק; וגר יתום ואלמנה אל-תנו אל-תחמסו, ודם נקי, אל-תשפכו במקום הזה: 4 כי אם-עשו תעשו, את-הדבר הזה; ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על-כסאו, רכבים ברכב ובסוסים, הוא ועבדו (ועבדיו) ועמו: 5 ואם לא תשמעו, את-הדברים האלה; בי נשבעתי נאם-יהוה, כי-לחרבה יהיה הבית הזה: ס 6 כי-כה אמר יהוה, על-בית מלך יהודה, גלעד אתה לי ראש הלבנון; אם-לא אשיתך מדבר, ערים לא נושבה (נושבו): 7 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו; וכרתו מבחר ארזיך, והפילו על-האש: 8 ועברו גוים רבים, על העיר הזאת; ואמרו איש אל-רעהו, על-מה עשה יהוה ככה, לעיר הגדולה הזאת: 9 ואמרו, על אשר עזבו, את-ברית יהוה אלהיהם; וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום: ס 10 אל-תבכו למת, ואל-תנדו לו; בכו בכו להלך, כי לא ישוב עוד, וראה את-ארץ מולדתו: ס 11 כי כה אמר-יהוה אל-שלם בן-יאשיהו מלך יהודה, המלך תחת יאשיהו אביו, אשר יצא מן-המקום הזה; לא-ישוב שם עוד: 12 כי, במקום אשר-הגלו אתו שם ימות; ואת-הארץ הזאת לא-יראה עוד: ס 13 הוי בנה ביתו בלא-צדק, ועליותיו בלא משפט; ברעהו יעבד חנם, ופעלו לא יתן-לו: 14 האמר, אבנה-לי בית מדות, ועליות מרוחים; וקרע לו חלוני, וספון בארז, ומשוח בששר: 15 התמלך, כי אתה מתחרה בארז; אביך הלוא אכל ושתה, ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו: 16 דן דין-עני ואביון אז טוב; הלוא-היא הדעת אתי נאם-יהוה: 17 כי אין עיניך ולבך, כי אם-על-בצעך; ועל דם-הנקי לשפוך, ועל-העשק ועל-המרוצה לעשות: ס 18 לכן כה-אמר יהוה, אל-יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה, לא-יספדו לו, הוי אחי והוי אחות; לא-יספדו לו, הוי אדון והוי הדה: 19 קבורת חמור יקבר; סחוב והשלך, מהלאה לשערי ירושלם: ס 20 עלי הלבנון וצעקי, ובבשן תני קולך; וצעקי מעברים, כי נשברו כל-מאהביך: 21 דברתי אליך בשלותיך, אמרת לא אשמע; זה דרכך מנעוריך, כי לא-שמעת בקולי: 22 כל-רעיך תרעה-רוח, ומאהביך בשבי ילכו; כי אז תבשי ונכלמת, מכל רעתך: 23 ישבתי (ישבת) בלבנון, מקננתי (מקננת) בארזים; מה-נחנת בבא-לך חבלים, חיל כילדה: 24 חי-אני נאם-יהוה, כי אם-יהיה כניהו בן-יהויקים מלך יהודה, חותם על-יד ימיני; כי משם אתקנך: 25 ונתתיך, ביד מבקשי נפשך, וביד אשר-אתה יגור מפניהם; וביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד הכשדים: 26 והטלתי אתך, ואת-אמך אשר ילדתך, על הארץ אחרת, אשר לא-ילדתם שם; ושם תמותו: 27 ועל-הארץ, אשר-הם מנשאים את-נפשם לשוב שם; שמה לא ישובו: ס 28 העצב נבזה נפוץ, האיש הזה כניהו, אם-כלי, אין חפץ בו; מדוע הוטלו הוא וזרעו, והשלכו, על-הארץ אשר לא-ידעו: 29 ארץ ארץ ארץ; שמעי דבר-יהוה: ס 30 כה אמר יהוה, כתבו את-האיש הזה ערירי, גבר לא-יצלח בימיו; כי לא יצלח מזרעו, איש ישב על-כסא דוד, ומשל עוד ביהודה: