כט ואלה דברי הספר, אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם; אל-יתר זקני הגולה, ואל-הכהנים ואל-הנביאים ואל-כל-העם, אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה: 2 אחרי צאת יכניה-המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם: 3 ביד אלעשה בן-שפן, וגמריה בן-חלקיה; אשר שלח צדקיה מלך-יהודה, אל-נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר: ס 4 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; לכל-הגולה, אשר-הגליתי מירושלם בבלה: 5 בנו בתים ושבו; ונטעו גנות, ואכלו את-פרין: 6 קחו נשים, והולידו בנים ובנות, וקחו לבניכם נשים, ואת-בנותיכם תנו לאנשים, ותלדנה בנים ובנות; ורבו-שם ואל-תמעטו: 7 ודרשו את-שלום העיר, אשר הגליתי אתכם שמה, והתפללו בעדה אל-יהוה; כי בשלומה, יהיה לכם שלום: פ
8 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, אל-ישיאו לכם נביאיכם אשר-בקרבכם וקסמיכם; ואל-תשמעו אל-חלמתיכם, אשר אתם מחלמים: 9 כי בשקר, הם נבאים לכם בשמי; לא שלחתים נאם-יהוה: ס 10 כי-כה אמר יהוה, כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם; והקמתי עליכם את-דברי הטוב, להשיב אתכם, אל-המקום הזה: 11 כי אנכי ידעתי את-המחשבת, אשר אנכי חשב עליכם נאם-יהוה; מחשבות שלום ולא לרעה, לתת לכם אחרית ותקוה: 12 וקראתם אתי והלכתם, והתפללתם אלי; ושמעתי אליכם: 13 ובקשתם אתי ומצאתם; כי תדרשני בכל-לבבכם: 14 ונמצאתי לכם נאם-יהוה, ושבתי את-שביתכם (שבותכם), וקבצתי אתכם מכל-הגוים ומכל-המקומות, אשר הדחתי אתכם שם נאם-יהוה; והשבתי אתכם, אל-המקום, אשר-הגליתי אתכם משם: 15 כי אמרתם; הקים לנו יהוה נבאים בבלה: ס 16 כי-כה אמר יהוה, אל-המלך היושב אל-כסא דוד, ואל-כל-העם, היושב בעיר הזאת; אחיכם אשר לא-יצאו אתכם בגולה: 17 כה אמר יהוה צבאות, הנני משלח בם, את-החרב את-הרעב ואת-הדבר; ונתתי אותם, כתאנים השערים, אשר לא-תאכלנה מרע: 18 ורדפתי אחריהם, בחרב ברעב ובדבר; ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ, לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה, בכל-הגוים אשר-הדחתים שם: 19 תחת אשר-לא-שמעו אל-דברי נאם-יהוה; אשר שלחתי אליהם את-עבדי הנבאים השכם ושלח, ולא שמעתם נאם-יהוה: 20 ואתם שמעו דבר-יהוה; כל-הגולה, אשר-שלחתי מירושלם בבלה: ס 21 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, אל-אחאב בן-קוליה ואל-צדקיהו בן-מעשיה, הנבאים לכם בשמי שקר; הנני נתן אתם, ביד נבוכדראצר מלך-בבל, והכם לעיניכם: 22 ולקח מהם קללה, לכל גלות יהודה, אשר בבבל לאמר; ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב, אשר-קלם מלך-בבל באש: 23 יען אשר עשו נבלה בישראל, וינאפו את-נשי רעיהם, וידברו דבר בשמי שקר, אשר לוא צויתם; ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם-יהוה: ס 24 ואל-שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר: 25 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר; יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים, אל-כל-העם אשר בירושלם, ואל-צפניה בן-מעשיה הכהן, ואל כל-הכהנים לאמר: 26 יהוה נתנך כהן, תחת יהוידע הכהן, להיות פקדים בית יהוה, לכל-איש משגע ומתנבא; ונתתה אתו אל-המהפכת ואל-הצינק: 27 ועתה, למה לא גערת, בירמיהו הענתתי; המתנבא לכם: 28 כי על-כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא; בנו בתים ושבו, ונטעו גנות, ואכלו את-פריהן: 29 ויקרא צפניה הכהן את-הספר הזה; באזני ירמיהו הנביא: פ
30 ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו לאמר: 31 שלח על-כל-הגולה לאמר, כה אמר יהוה, אל-שמעיה הנחלמי; יען אשר נבא לכם שמעיה, ואני לא שלחתיו, ויבטח אתכם על-שקר: 32 לכן כה-אמר יהוה, הנני פקד על-שמעיה הנחלמי ועל-זרעו, לא-יהיה לו איש יושב בתוך-העם הזה, ולא-יראה בטוב אשר-אני עשה-לעמי נאם-יהוה; כי-סרה דבר על-יהוה: ס