ג לאמר הן ישלח איש את-אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש-אחר, הישוב אליה עוד, הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא; ואת, זנית רעים רבים, ושוב אלי נאם-יהוה: 2 שאי-עיניך על-שפים וראי, איפה לא שגלת (שכבת), על-דרכים ישבת להם, כערבי במדבר; ותחניפי ארץ, בזנותיך וברעתך: 3 וימנעו רבבים, ומלקוש לוא היה; ומצח אשה זונה היה לך, מאנת הכלם: 4 הלוא מעתה, קראתי (קראת) לי אבי; אלוף נערי אתה: 5 הינטר לעולם, אם-ישמר לנצח; הנה דברתי (דברת) ותעשי הרעות ותוכל: פ
6 ויאמר יהוה אלי, בימי יאשיהו המלך, הראית, אשר עשתה משבה ישראל; הלכה היא על-כל-הר גבה, ואל-תחת כל-עץ רענן ותזני-שם: 7 ואמר, אחרי עשותה את-כל-אלה אלי תשוב ולא-שבה; ותראה (ותרא) בגודה אחותה יהודה: 8 וארא, כי על-כל-אדות אשר נאפה משבה ישראל, שלחתיה ואתן את-ספר כריתתיה אליה; ולא יראה בגדה יהודה אחותה, ותלך ותזן גם-היא: 9 והיה מקל זנותה, ותחנף את-הארץ; ותנאף את-האבן ואת-העץ: 10 וגם-בכל-זאת, לא-שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל-לבה; כי אם-בשקר נאם-יהוה: פ
11 ויאמר יהוה אלי, צדקה נפשה משבה ישראל; מבגדה יהודה: 12 הלך וקראת את-הדברים האלה צפונה, ואמרת שובה משבה ישראל נאם-יהוה, לוא-אפיל פני בכם; כי-חסיד אני נאם-יהוה, לא אטור לעולם: 13 אך דעי עונך, כי ביהוה אלהיך פשעת; ותפזרי את-דרכיך לזרים, תחת כל-עץ רענן, ובקולי לא-שמעתם נאם-יהוה: 14 שובו בנים שובבים נאם-יהוה, כי אנכי בעלתי בכם; ולקחתי אתכם אחד מעיר, ושנים ממשפחה, והבאתי אתכם ציון: 15 ונתתי לכם רעים כלבי; ורעו אתכם דעה והשכיל: 16 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם-יהוה, לא-יאמרו עוד, ארון ברית-יהוה, ולא יעלה על-לב; ולא יזכרו-בו ולא יפקדו, ולא יעשה עוד: 17 בעת ההיא, יקראו לירושלם כסא יהוה, ונקוו אליה כל-הגוים לשם יהוה לירושלם; ולא-ילכו עוד, אחרי שררות לבם הרע: ס 18 בימים ההמה, ילכו בית-יהודה על-בית ישראל; ויבאו יחדו מארץ צפון, על-הארץ אשר הנחלתי את-אבותיכם: 19 ואנכי אמרתי, איך אשיתך בבנים, ואתן-לך ארץ חמדה, נחלת צבי צבאות גוים; ואמר, אבי תקראו-לי-, (תקראי-) לי, ומאחרי לא תשובו (תשובי): 20 אכן בגדה אשה מרעה; כן בגדתם בי בית ישראל נאם-יהוה: 21 קול על-שפיים נשמע, בכי תחנוני בני ישראל; כי העוו את-דרכם, שכחו את-יהוה אלהיהם: 22 שובו בנים שובבים, ארפה משובתיכם; הננו אתנו לך, כי אתה יהוה אלהינו: 23 אכן לשקר מגבעות המון הרים; אכן ביהוה אלהינו, תשועת ישראל: 24 והבשת, אכלה את-יגיע אבותינו מנעורינו; את-צאנם ואת-בקרם, את-בניהם ואת-בנותיהם: 25 נשכבה בבשתנו, ותכסנו כלמתנו, כי ליהוה אלהינו חטאנו, אנחנו ואבותינו, מנעורינו ועד-היום הזה; ולא שמענו, בקול יהוה אלהינו: ס