לב הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה, בשנת (בשנה) העשרית, לצדקיהו מלך יהודה; היא השנה שמנה-עשרה שנה לנבוכדראצר: 2 ואז, חיל מלך בבל, צרים על-ירושלם; וירמיהו הנביא, היה כלוא בחצר המטרה, אשר בית-מלך יהודה: 3 אשר כלאו, צדקיהו מלך-יהודה לאמר; מדוע אתה נבא לאמר, כה אמר יהוה, הנני נתן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל ולכדה: 4 וצדקיהו מלך יהודה, לא ימלט מיד הכשדים; כי הנתן ינתן ביד מלך-בבל, ודבר-פיו עם-פיו, ועיניו את-עינו (עיניו) תראינה: 5 ובבל יולך את-צדקיהו ושם יהיה, עד-פקדי אתו נאם-יהוה; כי תלחמו את-הכשדים לא תצליחו: פ
6 ויאמר ירמיהו; היה דבר-יהוה אלי לאמר: 7 הנה חנמאל, בן-שלם דדך, בא אליך לאמר; קנה לך, את-שדי אשר בענתות, כי לך משפט הגאלה לקנות: 8 ויבא אלי חנמאל בן-דדי כדבר יהוה אל-חצר המטרה, ויאמר אלי קנה נא את-שדי אשר-בענתות אשר בארץ בנימין, כי-לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה-לך; ואדע כי דבר-יהוה הוא: 9 ואקנה את-השדה, מאת חנמאל בן-דדי אשר בענתות; ואשקלה-לו את-הכסף, שבעה שקלים ועשרה הכסף: 10 ואכתב בספר ואחתם, ואעד עדים; ואשקל הכסף במאזנים: 11 ואקח את-ספר המקנה; את-החתום המצוה והחקים ואת-הגלוי: 12 ואתן את-הספר המקנה, אל-ברוך בן-נריה בן-מחסיה, לעיני חנמאל דדי, ולעיני העדים, הכתבים בספר המקנה; לעיני כל-היהודים, הישבים בחצר המטרה: 13 ואצוה את-ברוך, לעיניהם לאמר: 14 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, לקוח את-הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום, ואת ספר הגלוי הזה, ונתתם בכלי-חרש; למען יעמדו ימים רבים: ס 15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל; עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת: פ
16 ואתפלל אל-יהוה; אחרי תתי את-ספר המקנה, אל-ברוך בן-נריה לאמר: 17 אהה אדני יהוה, הנה אתה עשית, את-השמים ואת-הארץ, בכחך הגדול, ובזרעך הנטויה; לא-יפלא ממך כל-דבר: 18 עשה חסד לאלפים, ומשלם עון אבות, אל-חיק בניהם אחריהם; האל הגדול הגבור, יהוה צבאות שמו: 19 גדל העצה, ורב העליליה; אשר-עיניך פקחות, על-כל-דרכי בני אדם, לתת לאיש כדרכיו, וכפרי מעלליו: 20 אשר-שמת אתות ומפתים בארץ-מצרים עד-היום הזה, ובישראל ובאדם; ותעשה-לך שם כיום הזה: 21 ותצא את-עמך את-ישראל מארץ מצרים; באתות ובמופתים, וביד חזקה ובאזרוע נטויה, ובמורא גדול: 22 ותתן להם את-הארץ הזאת, אשר-נשבעת לאבותם לתת להם; ארץ זבת חלב ודבש: 23 ויבאו וירשו אתה, ולא-שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא-הלכו, את כל-אשר צויתה להם לעשות לא עשו; ותקרא אתם, את כל-הרעה הזאת: 24 הנה הסללות, באו העיר ללכדה, והעיר נתנה, ביד הכשדים הנלחמים עליה, מפני החרב והרעב והדבר; ואשר דברת היה והנך ראה: 25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה, קנה-לך השדה בכסף והעד עדים; והעיר נתנה ביד הכשדים: 26 ויהי דבר-יהוה, אל-ירמיהו לאמר: 27 הנה אני יהוה, אלהי כל-בשר; הממני, יפלא כל-דבר: 28 לכן כה אמר יהוה; הנני נתן את-העיר הזאת ביד הכשדים, וביד נבוכדראצר מלך-בבל ולכדה: 29 ובאו הכשדים, הנלחמים על-העיר הזאת, והציתו את-העיר הזאת באש ושרפוה; ואת הבתים אשר קטרו על-גגותיהם לבעל, והסכו נסכים לאלהים אחרים, למען הכעסני: 30 כי-היו בני-ישראל ובני יהודה, אך עשים הרע בעיני מנערתיהם; כי בני-ישראל, אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם-יהוה: 31 כי על-אפי ועל-חמתי, היתה לי העיר הזאת, למן-היום אשר בנו אותה, ועד היום הזה; להסירה מעל פני: 32 על כל-רעת בני-ישראל ובני יהודה, אשר עשו להכעסני, המה מלכיהם שריהם, כהניהם ונביאיהם; ואיש יהודה, וישבי ירושלם: 33 ויפנו אלי ערף ולא פנים; ולמד אתם השכם ולמד, ואינם שמעים לקחת מוסר: 34 וישימו שקוציהם, בבית אשר-נקרא-שמי עליו לטמאו: 35 ויבנו את-במות הבעל אשר בגיא בן-הנם, להעביר את-בניהם ואת-בנותיהם למלך, אשר לא-צויתים, ולא עלתה על-לבי, לעשות התועבה הזאת; למען החטי (החטיא) את-יהודה: ס 36 ועתה לכן כה-אמר יהוה אלהי ישראל; אל-העיר הזאת אשר אתם אמרים, נתנה ביד מלך-בבל, בחרב וברעב ובדבר: 37 הנני מקבצם מכל-הארצות, אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול; והשבתים אל-המקום הזה, והשבתים לבטח: 38 והיו לי לעם; ואני אהיה להם לאלהים: 39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד, ליראה אותי כל-הימים; לטוב להם, ולבניהם אחריהם: 40 וכרתי להם ברית עולם, אשר לא-אשוב מאחריהם, להיטיבי אותם; ואת-יראתי אתן בלבבם, לבלתי סור מעלי: 41 וששתי עליהם להטיב אותם; ונטעתים בארץ הזאת באמת, בכל-לבי ובכל-נפשי: ס 42 כי-כה אמר יהוה, כאשר הבאתי אל-העם הזה, את כל-הרעה הגדולה הזאת; כן אנכי מביא עליהם את-כל-הטובה, אשר אנכי דבר עליהם: 43 ונקנה השדה בארץ הזאת; אשר אתם אמרים, שממה היא מאין אדם ובהמה, נתנה ביד הכשדים: 44 שדות בכסף יקנו, וכתוב בספר וחתום והעד עדים, בארץ בנימן ובסביבי ירושלם, ובערי יהודה ובערי ההר, ובערי השפלה ובערי הנגב; כי-אשיב את-שבותם נאם-יהוה: פ