מ הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה, אחר שלח אתו, נבוזראדן רב-טבחים מן-הרמה; בקחתו אתו, והוא-אסור באזקים בתוך כל-גלות ירושלם ויהודה, המגלים בבלה: 2 ויקח רב-טבחים לירמיהו; ויאמר אליו, יהוה אלהיך, דבר את-הרעה הזאת, אל-המקום הזה: 3 ויבא ויעש יהוה כאשר דבר; כי-חטאתם ליהוה ולא-שמעתם בקולו, והיה לכם דבר (הדבר) הזה: 4 ועתה הנה פתחתיך היום, מן-האזקים אשר על-ידך, אם-טוב בעיניך לבוא אתי בבל, בא ואשים את-עיני עליך, ואם-רע בעיניך לבוא-אתי בבל חדל; ראה כל-הארץ לפניך, אל-טוב ואל-הישר בעיניך ללכת שמה לך: 5 ועודנו לא-ישוב, ושבה אל-גדליה בן-אחיקם בן-שפן אשר הפקיד מלך-בבל בערי יהודה, ושב אתו בתוך העם, או אל-כל-הישר בעיניך ללכת לך; ויתן-לו רב-טבחים ארחה ומשאת וישלחהו: 6 ויבא ירמיהו אל-גדליה בן-אחיקם המצפתה; וישב אתו בתוך העם, הנשארים בארץ: ס 7 וישמעו כל-שרי החילים אשר בשדה, המה ואנשיהם, כי-הפקיד מלך-בבל את-גדליהו בן-אחיקם בארץ; וכי הפקיד אתו, אנשים ונשים וטף, ומדלת הארץ, מאשר לא-הגלו בבלה: 8 ויבאו אל-גדליה המצפתה; וישמעאל בן-נתניהו ויוחנן ויונתן בני-קרח ושריה בן-תנחמת ובני עופי (עיפי) הנטפתי, ויזניהו בן-המעכתי, המה ואנשיהם: 9 וישבע להם גדליהו בן-אחיקם בן-שפן ולאנשיהם לאמר, אל-תיראו מעבוד הכשדים; שבו בארץ, ועבדו את-מלך בבל וייטב לכם: 10 ואני, הנני ישב במצפה, לעמד לפני הכשדים, אשר יבאו אלינו; ואתם אספו יין וקיץ ושמן, ושמו בכליכם, ושבו בעריכם אשר-תפשתם: 11 וגם כל-היהודים אשר-במואב ובבני-עמון ובאדום ואשר בכל-הארצות שמעו, כי-נתן מלך-בבל שארית ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן: 12 וישבו כל-היהודים, מכל-המקמות אשר נדחו-שם, ויבאו ארץ-יהודה אל-גדליהו המצפתה; ויאספו יין וקיץ הרבה מאד: פ
13 ויוחנן בן-קרח, וכל-שרי החילים אשר בשדה; באו אל-גדליהו המצפתה: 14 ויאמרו אליו, הידע תדע כי בעליס מלך בני-עמון, שלח את-ישמעאל בן-נתניה, להכתך נפש; ולא-האמין להם, גדליהו בן-אחיקם: 15 ויוחנן בן-קרח אמר אל-גדליהו בסתר במצפה לאמר, אלכה נא ואכה את-ישמעאל בן-נתניה, ואיש לא ידע; למה יככה נפש, ונפצו כל-יהודה, הנקבצים אליך, ואבדה שארית יהודה: 16 ויאמר גדליהו בן-אחיקם אל-יוחנן בן-קרח, אל-תעש (תעשה) את-הדבר הזה; כי-שקר אתה דבר אל-ישמעאל: ס