מב ויגשו כל-שרי החילים, ויוחנן בן-קרח, ויזניה בן-הושעיה; וכל-העם מקטן ועד-גדול: 2 ויאמרו אל-ירמיהו הנביא, תפל-נא תחנתנו לפניך, והתפלל בעדנו אל-יהוה אלהיך, בעד כל-השארית הזאת; כי-נשארנו מעט מהרבה, כאשר עיניך ראות אתנו: 3 ויגד-לנו יהוה אלהיך, את-הדרך אשר נלך-בה; ואת-הדבר אשר נעשה: 4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי, הנני מתפלל אל-יהוה אלהיכם כדבריכם; והיה כל-הדבר אשר-יענה יהוה אתכם אגיד לכם, לא-אמנע מכם דבר: 5 והמה אמרו אל-ירמיהו, יהי יהוה בנו, לעד אמת ונאמן; אם-לא ככל-הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה: 6 אם-טוב ואם-רע, בקול יהוה אלהינו, אשר אנו (אנחנו) שלחים אתך אליו נשמע; למען אשר ייטב-לנו, כי נשמע, בקול יהוה אלהינו: ס 7 ויהי מקץ עשרת ימים; ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו: 8 ויקרא, אל-יוחנן בן-קרח, ואל כל-שרי החילים אשר אתו; ולכל-העם, למקטן ועד-גדול: 9 ויאמר אליהם, כה-אמר יהוה אלהי ישראל; אשר שלחתם אתי אליו, להפיל תחנתכם לפניו: 10 אם-שוב תשבו בארץ הזאת, ובניתי אתכם ולא אהרס, ונטעתי אתכם ולא אתוש; כי נחמתי אל-הרעה, אשר עשיתי לכם: 11 אל-תיראו, מפני מלך בבל, אשר-אתם יראים מפניו; אל-תיראו ממנו נאם-יהוה, כי-אתכם אני, להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו: 12 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם; והשיב אתכם אל-אדמתכם: 13 ואם-אמרים אתם, לא נשב בארץ הזאת; לבלתי שמע, בקול יהוה אלהיכם: 14 לאמר, לא כי ארץ מצרים נבוא, אשר לא-נראה מלחמה, וקול שופר לא נשמע; וללחם לא-נרעב ושם נשב: 15 ועתה לכן שמעו דבר-יהוה שארית יהודה; כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, אם-אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים, ובאתם לגור שם: 16 והיתה החרב, אשר אתם יראים ממנה, שם תשיג אתכם בארץ מצרים; והרעב אשר-אתם דאגים ממנו, שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו: 17 ויהיו כל-האנשים, אשר-שמו את-פניהם לבוא מצרים לגור שם, ימותו בחרב ברעב ובדבר; ולא-יהיה להם שריד ופליט, מפני הרעה, אשר אני מביא עליהם: ס 18 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, כאשר נתך אפי וחמתי, על-ישבי ירושלם, כן תתך חמתי עליכם, בבאכם מצרים; והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה, ולא-תראו עוד, את-המקום הזה: 19 דבר יהוה עליכם שארית יהודה, אל-תבאו מצרים; ידע תדעו, כי-העידתי בכם היום: 20 כי התעתים (התעיתם) בנפשותיכם, כי-אתם שלחתם אתי, אל-יהוה אלהיכם לאמר, התפלל בעדנו, אל-יהוה אלהינו; וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד-לנו ועשינו: 21 ואגד לכם היום; ולא שמעתם, בקול יהוה אלהיכם, ולכל אשר-שלחני אליכם: 22 ועתה ידע תדעו, כי, בחרב ברעב ובדבר תמותו; במקום אשר חפצתם, לבוא לגור שם: ס