מג ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל-כל-העם, את-כל-דברי יהוה אלהיהם, אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם; את כל-הדברים האלה: ס 2 ויאמר עזריה בן-הושעיה ויוחנן בן-קרח, וכל-האנשים הזדים; אמרים אל-ירמיהו, שקר אתה מדבר, לא שלחך יהוה אלהינו לאמר, לא-תבאו מצרים לגור שם: 3 כי, ברוך בן-נריה, מסית אתך בנו; למען תת אתנו ביד-הכשדים להמית אתנו, ולהגלות אתנו בבל: 4 ולא-שמע יוחנן בן-קרח וכל-שרי החילים וכל-העם בקול יהוה; לשבת בארץ יהודה: 5 ויקח יוחנן בן-קרח וכל-שרי החילים, את כל-שארית יהודה; אשר-שבו, מכל-הגוים אשר נדחו-שם, לגור בארץ יהודה: 6 את-הגברים ואת-הנשים ואת-הטף ואת-בנות המלך, ואת כל-הנפש, אשר הניח נבוזראדן רב-טבחים, את-גדליהו בן-אחיקם בן-שפן; ואת ירמיהו הנביא, ואת-ברוך בן-נריהו: 7 ויבאו ארץ מצרים, כי לא שמעו בקול יהוה; ויבאו עד-תחפנחס: ס 8 ויהי דבר-יהוה אל-ירמיהו, בתחפנחס לאמר: 9 קח בידך אבנים גדלות, וטמנתם במלט במלבן, אשר בפתח בית-פרעה בתחפנחס; לעיני אנשים יהודים: 10 ואמרת אליהם כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל, הנני שלח ולקחתי את-נבוכדראצר מלך-בבל עבדי, ושמתי כסאו, ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי; ונטה את-שפרורו (שפרירו) עליהם: 11 ובאה (ובא) והכה את-ארץ מצרים; אשר למות למות, ואשר לשבי לשבי, ואשר לחרב לחרב: 12 והצתי אש, בבתי אלהי מצרים, ושרפם ושבם; ועטה את-ארץ מצרים כאשר-יעטה הרעה את-בגדו, ויצא משם בשלום: 13 ושבר, את-מצבות בית שמש, אשר בארץ מצרים; ואת-בתי אלהי-מצרים ישרף באש: ס