מז אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא אל-פלשתים; בטרם יכה פרעה את-עזה: ס 2 כה אמר יהוה, הנה-מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף, וישטפו ארץ ומלואה, עיר וישבי בה; וזעקו האדם, והילל כל יושב הארץ: 3 מקול, שעטת פרסות אביריו, מרעש לרכבו, המון גלגליו; לא-הפנו אבות אל-בנים, מרפיון ידים: 4 על-היום, הבא לשדוד את-כל-פלשתים, להכרית לצר ולצידון, כל שריד עזר; כי-שדד יהוה את-פלשתים, שארית אי כפתור: 5 באה קרחה אל-עזה, נדמתה אשקלון שארית עמקם; עד-מתי תתגודדי: ס 6 הוי, חרב ליהוה, עד-אנה לא תשקטי; האספי אל-תערך, הרגעי ודמי: 7 איך תשקטי, ויהוה צוה-לה; אל-אשקלון ואל-חוף הים שם יעדה: ס