א דבר-יהוה אשר היה, אל-יואל בן-פתואל: 2 שמעו-זאת הזקנים, והאזינו, כל יושבי הארץ; ההיתה זאת בימיכם, ואם בימי אבתיכם: 3 עליה לבניכם ספרו; ובניכם לבניהם, ובניהם לדור אחר: 4 יתר הגזם אכל הארבה, ויתר הארבה אכל הילק; ויתר הילק, אכל החסיל: 5 הקיצו שכורים ובכו, והיללו כל-שתי יין; על-עסיס כי נכרת מפיכם: 6 כי-גוי עלה על-ארצי, עצום ואין מספר; שניו שני אריה, ומתלעות לביא לו: 7 שם גפני לשמה, ותאנתי לקצפה; חשף חשפה והשליך, הלבינו שריגיה: 8 אלי כבתולה חגרת-שק על-בעל נעוריה: 9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה; אבלו הכהנים, משרתי יהוה: 10 שדד שדה, אבלה אדמה; כי שדד דגן, הוביש תירוש אמלל יצהר: 11 הבישו אכרים, הילילו כרמים, על-חטה ועל-שערה; כי אבד קציר שדה: 12 הגפן הובישה, והתאנה אמללה; רמון גם-תמר ותפוח, כל-עצי השדה יבשו, כי-הביש ששון מן-בני אדם: ס 13 חגרו וספדו הכהנים, הילילו משרתי מזבח, באו לינו בשקים, משרתי אלהי; כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך: 14 קדשו-צום קראו עצרה, אספו זקנים, כל ישבי הארץ, בית יהוה אלהיכם; וזעקו אל-יהוה: 15 אהה ליום; כי קרוב יום יהוה, וכשד משדי יבוא: 16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת; מבית אלהינו שמחה וגיל: 17 עבשו פרדות, תחת מגרפתיהם, נשמו אצרות, נהרסו ממגרות; כי הביש דגן: 18 מה-נאנחה בהמה, נבכו עדרי בקר, כי אין מרעה להם; גם-עדרי הצאן נאשמו: 19 אליך יהוה אקרא; כי אש, אכלה נאות מדבר, ולהבה, להטה כל-עצי השדה: 20 גם-בהמות שדה תערוג אליך; כי יבשו אפיקי מים, ואש אכלה נאות המדבר: פ