פרק קודם, יואל, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

יואל פרק ב

ב תקעו שופר בציון, והריעו בהר קדשי, ירגזו כל ישבי הארץ; כי-בא יום-יהוה כי קרוב: 2 יום חשך ואפלה, יום ענן וערפל, כשחר פרש על-ההרים; עם רב ועצום, כמהו, לא נהיה מן-העולם, ואחריו לא יוסף, עד-שני דור ודור: 3 לפניו אכלה אש, ואחריו תלהט להבה; כגן-עדן הארץ לפניו, ואחריו מדבר שממה, וגם-פליטה לא-היתה לו: 4 כמראה סוסים מראהו; וכפרשים כן ירוצון: 5 כקול מרכבות, על-ראשי ההרים ירקדון, כקול להב אש, אכלה קש; כעם עצום, ערוך מלחמה: 6 מפניו יחילו עמים; כל-פנים קבצו פארור: 7 כגבורים ירצון, כאנשי מלחמה יעלו חומה; ואיש בדרכיו ילכון, ולא יעבטון ארחותם: 8 ואיש אחיו לא ידחקון, גבר במסלתו ילכון; ובעד השלח יפלו לא יבצעו: 9 בעיר ישקו, בחומה ירצון, בבתים יעלו; בעד החלונים יבאו כגנב: 10 לפניו רגזה ארץ, רעשו שמים; שמש וירח קדרו, וכוכבים אספו נגהם: 11 ויהוה, נתן קולו לפני חילו, כי רב מאד מחנהו, כי עצום עשה דברו; כי-גדול יום-יהוה ונורא מאד ומי יכילנו: 12 וגם-עתה נאם-יהוה, שבו עדי בכל-לבבכם; ובצום ובבכי ובמספד: 13 וקרעו לבבכם ואל-בגדיכם, ושובו אל-יהוה אלהיכם; כי-חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב-חסד, ונחם על-הרעה: 14 מי יודע ישוב ונחם; והשאיר אחריו ברכה, מנחה ונסך, ליהוה אלהיכם:    פ

15 תקעו שופר בציון; קדשו-צום קראו עצרה: 16 אספו-עם קדשו קהל קבצו זקנים, אספו עוללים, וינקי שדים; יצא חתן מחדרו, וכלה מחפתה: 17 בין האולם ולמזבח, יבכו הכהנים, משרתי יהוה; ויאמרו חוסה יהוה על-עמך, ואל-תתן נחלתך לחרפה למשל-בם גוים, למה יאמרו בעמים, איה אלהיהם: 18 ויקנא יהוה לארצו; ויחמל על-עמו: 19 ויען יהוה ויאמר לעמו, הנני שלח לכם את-הדגן והתירוש והיצהר, ושבעתם אתו; ולא-אתן אתכם עוד חרפה בגוים: 20 ואת-הצפוני ארחיק מעליכם, והדחתיו אל-ארץ ציה ושממה, את-פניו, אל-הים הקדמני, וספו אל-הים האחרון; ועלה באשו, ותעל צחנתו, כי הגדיל לעשות: 21 אל-תיראי אדמה; גילי ושמחי, כי-הגדיל יהוה לעשות: 22 אל-תיראו בהמות שדי, כי דשאו נאות מדבר; כי-עץ נשא פריו, תאנה וגפן נתנו חילם: 23 ובני ציון, גילו ושמחו ביהוה אלהיכם, כי-נתן לכם את-המורה לצדקה; ויורד לכם, גשם מורה ומלקוש בראשון: 24 ומלאו הגרנות בר; והשיקו היקבים תירוש ויצהר: 25 ושלמתי לכם את-השנים, אשר אכל הארבה, הילק והחסיל והגזם; חילי הגדול, אשר שלחתי בכם: 26 ואכלתם אכול ושבוע, והללתם, את-שם יהוה אלהיכם, אשר-עשה עמכם להפליא; ולא-יבשו עמי לעולם: 27 וידעתם, כי בקרב ישראל אני, ואני יהוה אלהיכם ואין עוד; ולא-יבשו עמי לעולם:    ס   

פרק הבא, יואל, תנ"ך